בשבוע שעבר הגעתי ללונדון במסגרת שליחות הסברה ומצאתי שלישראלים העיר נעימה במיוחד. שכיח מאוד לשמוע דוברי עברית באזור אוקספורד סטריט וארמון בקינגהאם. יותר מכך, בניגוד ללא מעט ערים אירופיות לא חוששים יהודי המקום להסתובב עם כיפה ומספר החנויות הכשרות ובתי הכנסת בעיר הוא רב - לא רק באזור גולדרס גרין אלא גם באזורים אחרים.
אך בשבוע שעבר בקינגס קולג' היה גם מאוד מעיק בשעה שעמי אילון, ממנהיגי השמאל בישראל שאף התבטא בזכות "שוברים שתיקה", נאלץ לעבור לדום שתיקה לאחר שמפגינים פרו־פלשתינים הפריעו להרצאתו. האירוע הזה משקף את המציאות האבסורדית־אירונית שבה גם ישראלים שמנסים לקדם פתרון מדיני, נאלצים להתמודד עם מפגינים אלימים החושפים את מטרת שונאינו: הקמת מדינה פלשתינית אחת במקום זו הישראלית, וזאת בניגוד להנחה השגויה אך הרווחת בקהילייה הבינלאומית שמדינה שכזאת אמורה לקום לצידנו. ההגירה המוסלמית לבריטניה, יחד עם תיאור מוטעה של ישראל הנמשך שנים בתקשורת הבריטית, גורמים ליצירת תדמית דמונית של הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזה"ת. תיאורנו המופרך כמדינת אפרטהייד מעצים את כוחה של תנועת החרם נגדנו. הדבר מציב בפני גורמים הרואים עצמם אחראים לגורל ישראל, אתגר לא פשוט ומצריך היערכות מתוחכמת.
יצוין לזכותם של אותם גורמים, ובהם השגרירות הישראלית בלונדון, יהודים בקהילה ובריטים אוהדי ישראל, שהם לא נחים לרגע ויוצרים תקווה לעתיד שההתמודדות עם האתגר הזה היא מעשית. כך, למשל, רק יום למחרת התקרית המדוברת של אילון, התקיים בפרלמנט הבריטי אירוע סולידריות שאורגן על ידי ארגון "החברים השמרנים של ישראל" - הכולל בתוכו חברי פרלמנט אך גם מעצבי דעת קהל - ושעומד לצד ישראל באש ובמים. הנאומים חוצבי הלהבות של חברי פרלמנט בעדנו לא מותירים מקום לספק מה ידידינו מוכנים לעשות עבורנו.
לא זו אף זו, בשנה האחרונה עלו בפרלמנט על סדר היום יותר מ־300 הצעות הנוגעות לישראל, אך תמיד יש מי שמגן עלינו. כך, למשל, בדיון בפרלמנט שמטרת יוזמיו היתה ליצור דה־לגיטימציה לישראל על רקע גל הטרור האחרון, עלה לנאום חבר הפרלמנט אנדרו פרסי תוך שהוא מפריך האשמות כוזבות נגד ישראל בעודו מחזיק בובת הסתת טרור מעוותת המחולקת ברשות הפלשתינית, שמבטאת את המציאות הנוראית בשטח. במקביל נעשות פעולות אקוטיות במקומות אחרים.
יותר מכך, רוב השרים בקבינט של רה"מ קמרון ביקרו בארץ וממשיכים לקדם יוזמות לשיתוף פעולה. הדבר קורה אף שפקידים במשרד החוץ הבריטי נוטים להביע באופן עקבי עמדות פרו־ערביות. חשוב להדגיש: למרות כל המכשולים, היחסים בין ישראל לבריטניה פורחים. שיתוף הפעולה ההדדי בין המדינות הולך וגובר הודות לאיכויות הישראליות, ושני הצדדים מבקשים כל העת להעצים זאת. ואולם, הדבר מצריך מאיתנו להמשיך להשקיע הון כלכלי ואנושי כדי להמשיך להתמודד עם האתגר המורכב הזה.
הנה כי כן, בפרפראזה הפוכה לשירה של חוה אלברשטיין: לונדון כן מחכה לנו.
הכותב הוא מנהל אגף הסברה וקשרי חוץ של תנועת הליכוד טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו