היו"ר שמפלגת העבודה תרצה לשכוח

הודעת הפרישה של מרב מיכאלי גרמה להרבה עיניים לדמוע במפלגת העבודה ובגוש המרכז־שמאל. לא מעצב, אלא משמחה והתרגשות.

לאחר כמעט שלוש שנות שלטון יחיד של פוליטיקאית שנויה במחלוקת, כזו המזוהה עם הקצה השמאלי של המפה הפוליטית, במפלגת העבודה יכולים לנשום לרווחה. למעשה, כמעט אף אחד מזקני מפא"י לא הזיל דמעה על פרישתה של מיכאלי. כמותם גם מאות אלפי מצביעי עבודה לשעבר, שבחרו להצביע בבחירות האחרונות ליאיר לפיד או לבני גנץ, ומעולם לא הבינו כיצד קרה תרחיש הבלהות שבמסגרתו הצליחה מיכאלי להשתלט על המפלגה שבנתה את המדינה, אותה מפלגה שהונהגה בעבר על ידי ענקים כמו דוד בן־גוריון, לוי אשכול, יצחק רבין ושמעון פרס.

אולם האמת היא שמיכאלי הצליחה להשתלט על מפלגת העבודה לא מכיוון שהיא היתה דמות ציבורית בעלת שיעור קומה. היא עשתה זאת לאחר שעמיר פרץ הותיר את העבודה מרוסקת וחבולה עם אפס מנדטים בסקרים, ונותרה בפועל הפוליטיקאית הבכירה היחידה במפלגה שרצתה להנהיג אותה ולהציל את המותג ההיסטורי, בעוד דמויות מרכזיות וידועות במערכת הפוליטית ובציבור הישראלי בחרו לוותר על העונג. על זה בוודאי ההיסטוריה צריכה להצדיע לה. ואכן, ניצחונה של מיכאלי הפיח רוח חדשה במפלגה, ובבחירות 2021 הצליחה "העבודה" בראשותה לעשות את הלא ייאמן ולזכות בשבעה מנדטים. יפה אמר בזמנו, בהלצה, ח"כ משה גפני מיהדות התורה, כי התוצאה של העבודה בבחירות 2021 מוכיחות כי "תחיית המתים" אכן קיימת. אולם בדרך לשם המחיר היה כבד מנשוא, בייחוד לאחר שמיכאלי הצליחה לנווט את המפלגה - שייצגה את הזרם המרכזי של החברה הישראלית - לזרועות השמאל הקיצוני. התמיכה של מיכאלי במועמדותה של אבתיסאם מראענה, שבהתבטאויותיה האנטי־ציוניות הביעה תמיכה לכאורה בארגוני הטרור הפלשתיניים וביזתה את זכר השואה, המחישה זאת היטב.

אולם לא רק במפלגת העבודה הצליחה מיכאלי לפגוע. במו ידיה, ובעיקר בגלל האגו הנפוח שלה, עלה בידיה של מיכאלי לתרום משמעותית לניצחון הגדול של נתניהו והימין בבחירות 2022. כזכור, היה חשש גדול כי אם העבודה ומרצ לא יתאחדו - אחת מהן, או אפילו שתיהן, עשויות למצוא את עצמן מחוץ לכנסת. אולם בעוד במרצ בראשות זהבה גלאון תמכו במהלך, מיכאלי התנגדה בתוקף לאיחוד, ואפילו סירבה להצעה הנדיבה של יאיר לפיד לשריונים ביש עתיד. והסוף היה ידוע: מפלגת העבודה עברה בקושי את אחוז החסימה בבחירות 2022 וזכתה בארבעה מנדטים בלבד, בעוד מרצ נותרה מחוץ לכנסת.

מרב מיכאלי משאירה חותם מר על מפלגת העבודה. במהלך כהונתה כיושבת ראש המפלגה עלה בידיה של מיכאלי לעצב את המפלגה בדמותה ובצלמה ולהפוך אותה למפלגת שמאל במובן הרחב של המילה, שבינה לבין מרצ אין כל הבדל

אולם הדבר המגוחך ביותר שיזכרו מכהונתה של מיכאלי, אפילו הרבה יותר מהדיבור הבלעדי בלשון נקבה שגרם להרבה עיוותים במצחם של מומחי הלשון העברית, הוא ההשוואה המקוממת שנהגה לעשות בינה לבין יצחק רבין. מיכאלי, אשר היתה ידועה בהתבטאויות מעוררות מחלוקת (כגון קריאתה ב־2010 שלא לשלוח ילדים לצבא), המשיכה להוביל קו שמאלני מובהק, שכלל לא הזכיר את מפלגת העבודה בראשות רבין, אף שהיא הצהירה השכם והערב שהיא ממשיכת דרכו. בפועל, התנהלותה של מיכאלי בראשות מפלגת העבודה גילמה את כל מה שרבין המנהיג היה סולד ממנו.

לסיכום, מרב מיכאלי משאירה חותם מר על מפלגת העבודה. במהלך כהונתה כיושבת ראש המפלגה עלה בידיה של מיכאלי לעצב את המפלגה בדמותה ובצלמה ולהפוך אותה למפלגת שמאל במובן הרחב של המילה, שבינה לבין מרצ אין כל הבדל. בעידן מיכאלי, שאהבה כאמור לציין לעיתים תכופות כי היא ממשיכת דרכו של רבין, לא היה שום דמיון בין העבודה לבין מפלגה שהאחרון הוביל בחזרה לשלטון לפני שלושה עשורים, אולי פרט לאותיות "אמת" על פתק ההצבעה בקלפי.