בתור נער היה לי ברור איך אני חוגג את יום ירושלים: חולצה לבנה, תפילת הלל והודיה, סעודת מצווה בישיבת בני עקיבא בנתניה, עלייה עם הסניף לירושלים למצעד הדגלים, ולקינוח - לילה לבן בעיר העתיקה.
יותר משלושים שנה אחרי, מצעד הדגלים הוא עדיין אחד האירועים הגדולים וההמוניים של יום ירושלים, ואת הלילה הלבן בעיר העתיקה החליף לילה לבן בגן סאקר במסגרת אירועי יום הסטודנט. מצד אחד, מצעד שלצערי הפך עם הזמן לפחות לאומי וליותר לאומני ולעומתי. ומצד שני, רצף הופעות בפני קהל סטודנטים שפוצל בשנים האחרונות לשניים: אחד לסטודנט הדתי ואחד לסטודנט הכללי.
דוד המלך כבש את ירושלים במבצע צבאי, אבל האתגר הגדול שלו היה דווקא איחוד העם. האחדות הרי היא לא מאפיין היסטורי של עם ישראל. כולנו בני עם אחד אך נדרשו שנים רבות להעביר את ארץ ישראל מהמציאות המחולקת והשבטית אל המנהיגות המאחדת של דוד - מנהיגות שהתבססה דווקא בירושלים, עיר השלמות והשלום, שבה כולם יכלו למצוא את מקומם.
ביום ירושלים אני מרגיש שאני נמצא בתווך בין שני האירועים ההמוניים המרכזיים בעיר. גם פיזית, מכיוון שאני גר בשכונת נחלאות, הנמצאת גיאוגרפית באמצע בין מצעד הדגלים בעיר העתיקה לבין ההופעות בגן סאקר, אבל גם – ובעיקר – אידיאולוגית ורגשית. אני מסתכל סביב, ורואה עיר שלא רק מחולקת בין יהודים לערבים, אלא גם בין המגזרים השונים בתוך החברה היהודית־ישראלית. הדיבורים על ירושלים המאוחדת חוטאים לאמת. חומות פיזיות וחומות שקופות עדיין מחלקות את העיר, ולמרות המגוון החברתי שמרכיב אותה - עוד חסרה ההבנה שאחדות אמיתית מתבטאת בכך שכולם יכולים למצוא את מקומם במרחב הציבורי.
נולדתי בארה"ב, ואולי לכן לא גדלתי על סיפורי הגבורה שבקרבות מלחמת ששת הימים, אלא דווקא על סיפורי החשש הכבד שקדם לה. סיפורים על העם היהודי ששוכן בדד בציון, ושאיומי ההשמדה והפחד משואה שנייה איחדו את כל חלקיו. אני מאמין שבמישור הרוחני האחדות היא גם זו שהביאה אותנו לאיחוד הפיזי של העיר. שבירת החומה, שהיתה בין הלבבות בעם, שברה גם את החומה בליבה של העיר.
היום, כמו בתקופת התנ"ך, נגזר עלינו להילחם פיזית על ירושלים. אבל האחדות של ירושלים אפשרית רק אם קיימת אחדות בעם ובחברה. משום כך אני גאה להימנות עם פורום רבני ורבניות בית הלל ועם סיעת "ירושלמים".
את ירושלים האמיתית, זו שמורכבת מכל גוני הקשת החברתית, אי אפשר לכבוש. אפשר רק לעבוד קשה כדי ליצור אחדות בקרב תושביה - ואז לזכות בה.
הכותב הוא חבר ארגון רבני ורבניות בית הלל וחבר מועצת העיר ירושלים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו