ימים טובים. עד פרסום הקלטת של יאיר נתניהו, מי שחשב כמוני שצריך לסגור את כל מאורות הסחר בנשים, החשפנות והזנות, תויג כ"דוס מתחסד", שלא לדבר על "טרחן". בא נתניהו ג'וניור, אמר כמה מילים, ופתאום נהפכנו לטרנדים. תמשיכו ככה, ועוד מעט גם הכיפה תהיה IN. צריך רק לקוות שלא יקליטו את יאיר נתניהו מספר שגפילטע פיש מגעיל אותו, כי במקרה כזה הטרנד יהיה נורא.
מה שכן, חייבים להתחיל לגייס פסיכולוגים כבר היום, כי פרשנים מסבירים שהפעם, על העניין של בילוי במועדון חשפנות בערב שבת, הימין הדתי לא יוכל לעבור בשתיקה. שהפעם ייווצר קרע. צריך לגייס פסיכולוגים שיספקו עזרה נפשית כדי למנוע מכל המאוכזבים לאבד את זה לגמרי. שוב.
העניין הזה מעורר עוד שאלה מעניינת: כמה גרועים צריכים להיות ראשי מחנה השמאל אם אחרי ההקלטות הללו, שבאות אחרי כל חקירות נתניהו, הדיונים על הסיגרים, ההדלפות, סיפורי שרה, ההפגנות במוצ"ש, הגיליוטינה, גלגולי העיניים על "שומרי הסף", יללות ה"הסתה" ו"הוא מפלג את העם" - אחרי כל אלה, בנימין נתניהו מוביל בסקרים?
המציאות הזאת, שבה למרות כל המוזכר כאן רוב הישראלים חושבים שנתניהו עדיין עדיף על כל השאר, מובילה אותנו אל שליט טרנסילבניה לנצח, ולאד "המשפד", המוכר יותר בכינויו דרקולה, ואל מעשה המופיע ב"דברי ימי טרנסילבניה", כיום חלק בלתי נפרד מהממלכה הרומנית הגדולה. וזה הסיפור: לאחר ששתה בקבוק צויקה (משקה אלכוהולי), ציווה דרקולה להביא אליו את מוישה, היהודי שחי בבקתה ליד הטירה שלו בבראשוב.
דרקולה צעק: "שכב על הרצפה", ומוישה שכב על הרצפה.
דרקולה צעק: "הושט את ידיך קדימה", ומוישה עשה זאת.
דרקולה צעק: "תתחיל לשחות בנחל", ומוישה עשה בידיו וברגליו תנועות כאילו הוא שוחה בנחל, מול הכיסא של דרקולה. כל הנוכחים צחקו בלעג, אבל מוישה המשיך לשכב על הרצפה ולעשות את תנועות השחייה. אחרי כחצי שעה ציווה דרקולה על מוישה לקום. מוישה קם, ניגש אל דרקולה, קד לפניו ואמר: "תודה רבה לך, אדוני".
שאל דרקולה: "על מה בדיוק אתה מודה לי?"
ענה מוישה: "שלא ציווית עלי לקפוץ קפיצת ראש למים".
חכמים בלילה. פרסומת לפולקסווגן, אוקראינה
פמיניסט רדיקלי. האינטרנט זוכר הכל. ברשת עדיין מסתובב קטע מתוכניתו של ליאור שליין, שבו לועגים הפאנליסטים לחשפנית שלא עומדת בסטנדרטים של התוכנית. האחרון מתגלגל מצחוק כשהוא שומע מה עברה אצל חבריו לתוכנית אישה די מסכנה. בהשוואה לליאור שליין, יאיר נתניהו הוא פמיניסט רדיקלי, מה שלא יפריע לשליין לעשות קטעים מההקלטות המפורסמות.
מה עשית בשביל מדינה? נשיא המדינה רובי ריבלין אמר השבוע ש"שנינו (הוא ובנימין נתניהו) חונכנו על כך שהמדינה קודמת לכל. אני לא שכחתי את זה". יפה. מכיוון שריבלין העלה את הנושא, היה נחמד אם נשיא המדינה היה מגלה לנו מה הוא עשה בשביל המדינה.
אבל אם כבר מדברים, הדייר בבית הנשיא, שעצם שהותו שם היא תרומה למדינה, מזכיר פרשה מההיסטוריה של העם היהודי, המתועדת בכרך השני של כתבי רבי אלתר דרויאנוב. וזה הסיפור:
בשנת 1486 נבחר מקסימיליאן הראשון על ידי הרייכסטאג למלך רומי. באו שליחי היהודים לברכו והביאו לו שי: סלסילה של דינרי זהב. הודה להם המלך החדש ושהה עימם שעה ארוכה. כשיצאו, אמר אחד השליחים: "דומה שנתן לנו ה' מלך חסד". הוסיף זקן השליחים: "הוא גם מלך חכם. אין הוא אץ להפריח מלפניו תרנגולות המטילות ביצי זהב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו