1.
קצת יותר מ-55 דקות הקדישה "עובדה" לריאיון עם ראש המוסד לשעבר תמיר פרדו. שתי כותרות יצאו מהתוכנית: נתניהו הורה למערכת הביטחון להיערך לתקיפה צבאית באיראן תוך 15 יום מהינתן הפקודה; והשנייה: נתניהו ביקש ב-2011 מראש השב"כ לבצע האזנות סתר לרמטכ"ל גנץ ולראש המוסד פרדו.
המדהים הוא ששתי הכותרות לא נאמרו על ידי פרדו. שתיהן הוצגו כעובדה ע"י אילנה דיין במניפולציה עריכתית, שאין גדולה מדיין לעשות כמותה, אבל יוחסו ציבורית כאילו נאמרו או אושרו ע"י פרדו.
בחמישי בערב, זמן קצר לפני סיום שידור התוכנית, הפיץ משרד יחה"צ שלה הודעה לתקשורת ובה החשיפה על דרישת נתניהו להאזנת סתר. ההודעה הסתיימה במילים: "בראיון בלעדי לאילנה דיין מתייחס לכך פרדו: 'להאזין לראש המוסד זה מחוץ לכללי המשחק'". המטרה ברורה. ליצור רושם כאילו ראש המוסד מאשר למעשה את הטענה של דיין נגד נתניהו. אלא שקריאה לעומק והאזנה לדברי פרדו בתוכנית מגלה, שלמעשה הוא לא ידע מה שמספרת לו דיין, ועוד מוסיף: "אם הייתי יודע דבר כזה הייתי צריך לקום וללכת".
כשדיין קובעת עובדה, מבחינת חבריה בתקשורת מדובר בדברי אלוהים חיים. וכך הופיעה באתר חדשות גדול הכותרת הראשית כציטוט: "ראש הממשלה נתניהו ביקש לבצע האזנות לרמטכ"ל וראש המוסד", זאת ללא ייחוס למי שאחראי למשפט הזה. בכותרת המשנה צוין, כי בראיון ל"עובדה" התייחס פרדו לדבר ואמר כך וכך. שוב גרמו לקורא להיות בטוח שפרדו הוא שחשף כי נתניהו דרש להאזין לו ולגנץ.
גם בנוגע לדברים שרה"מ הורה להיערך לתקיפה תוך 15 יום, מסרב פרדו לאשר זאת. אח"כ אמר שביקש לבחון עם גורמים שונים, החל מראשי המוסד בעבר ועד ליועמ"ש, מי רשאי להורות לו לצאת למלחמה או לבצע פעולה שהוא חושב שאינה נכונה. במקרה זה, על אף שפרדו לא מדבר על "פ+15", הוא לא מכחיש זאת וייתכן בהחלט שאישר את הדברים לדיין, שלא מול המצלמה.
בראיון עם פרדו היו כמה נושאים מרתקים על פעילותו כסוכן מוסד, אך מבחינת דיין מה שראוי לכותרת זה רק מה שיכול לפגוע בנתניהו. אז מה אם פרדו לא אמר את מה שכולם בטוחים שאמר.
2.
אם נאמין לרגע לטענה של דיין, שנתניהו הורה להאזין לרמטכ"ל ולראש המוסד. מה גרם לו להגיע לזה? את הזרקור אפשר להפנות לראיון של ראש ה-CIA לשעבר ליאון פאנטה, גם הוא בתכנית "עובדה".
פאנטה סיפר שבסתיו 2010 העביר לו ראש המוסד מאיר דגן, דיווח, שהוא חושש שנתניהו וברק החליטו לתקוף באיראן: "היה רגע שבו הוא חשב שההחלטה כבר נעשתה ושזה עומד לקרות. הוא דאג מאוד שמישהו ילחץ על הכפתור הלא נכון". בהחלט ייתכן שנתניהו, למוד ההדלפות לאמריקנים, ביקש למנוע מקרה דומה. מי שלא התרעם אז, על שראש המוסד ההוא הדליף מידע בכוונה לפגוע בהחלטות הממשלה, שלא יתפלא שרה"מ ביקש למנוע מצב דומה.
3.
סיפור דמיוני שכל קשר בינו לבין המציאות מקרי בהחלט.
ביום ו', 2 ביוני 1967, התכנסה ועדת השרים לענייני ביטחון והחליטה כמעט פה אחד להורות לצה"ל: בעוד שלושה ימים יצאו מטוסי חיל האוויר למבצע שבו ישמידו את חיל האוויר המצרי.
מפקד חיל האוויר דאז יצא נסער מהישיבה. "הם מובילים אותנו למלחמה כוללת שתביא מאות הרוגים", חשב לעצמו. הוא התקשר למפקדי החיל שקדמו לו והתייעץ איתם על הסמכות של הכרזה על מבצע כזה. הוא לא ייתן לכמה פוליטיקאים אינטרסנטים להביא למלחמה מיותרת. בבוקרו של יום שני, 5 ביוני 67', אף מטוס לא המריא. היה זה עוד יום רגיל בתולדות החיל.
מספר שנים מאוחר יותר התראיין האלוף במיל' לכתבת נחשבת, וסיפר כיצד בלם במו ידיו את החלטות הממשלה הנבחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו