לקראת מועד פרישתו הצפויה של הרמטכ"ל, גועשת בורסת השמות באשר ליורש. התהליך נראה כרכילות לשמה; הוא מתמקד בסיכוייו של האלוף אביב כוכבי לעומת האלוף יאיר גולן, בלי שנמצא אפילו מילה כמענה לשאלה - מי מהשניים יתרום לחיזוק הביטחון הלאומי?
כך, שבלי לפגוע בכבודם של גולן וכוכבי, קשה להתעלם מהדמיון בין תפקודם לבין מורשת הפלמ"ח, על מאפייניה העומדים ברובם בסתירה לעקרונות הניהול, וממילא גם לתורת הקרב ולעקרונות המלחמה.
לכך התייחס יצחק רבין ז"ל בהרצאה במארס 1992. על רקע עברם המפואר של "יפי הבלורית והתואר", ציין את חלקה הרע של מורשת הפלמ"ח: "לאחת הבעיות הכואבות שלנו יש שֵם... 'יהיה בסדר'. צירוף המילים האלה... הוא בלתי נסבל. מאחורי שתי המילים האלה חבוי בד"כ כל מה ש'לא בסדר': יהירות ותחושת ביטחון עצמי מופרז, כוח ושררה, שאין להם מקום".
"ה'יהיה בסדר' מלווה אותנו כבר זמן רב, שנים, והוא סממן לאווירה הגובלת בחוסר אחריות ברבים מתחומי חיינו... אותה טפיחת כתף חברמנית, אותה קריצת עין, אותו "סמוך עלי", הוא סממן לחוסר סדר ומשמעת, למקצועיות שאיננה, לבטלנות שישנה. אווירת ה'חפיף' היא, לצערי הרב, נחלת ציבורים רבים בישראל... כבר למדנו בדרך הקשה והכואבת ש'יהיה בסדר' פירושו שהרבה מאוד 'לא בסדר'".
לעומת שני המועמדים, מצוי האלוף אמיר אשל בשנת חופשה, לאחר שירות בחיל האוויר. חיל שמאחורי סימנו המסחרי מצוי תכנון יסודי, תרגול מבוקר, תדריך ותחקיר בטרם משימה, וקל וחומר אחריה. חסרונם של אלה "בצה"ל הירוק" ובכלל זה במטכ"ל - בימים של שגרה ולעת מלחמה - מובלט ביתר שאת. שם גובה החובבנות מס מיותר של דם ודמים.
לפתחו של שר הביטחון עומדת הזדמנות חד־פעמית לשדרוג הצבא, במינוי האלוף אשל לרמטכ"ל. זאת, במטרה להשריש בצבא כולו את תרבות הניהוג נוסח חיל האוויר. דהיינו, בהכשרה נאותה של הגייסות והמפקדות, בתכנון מפורט, בקיום נוהלי קרב, בתחקירים והפקת לקחים כהלכה. בעיקר בטיפול יסודי בנקודות הממשק שבין החילות והזרועות, שבאין מענה לשילובם ב"מינון במקום ובזמן", נחזה צה"ל כמאגר של תאגידי משנה - בשונה מהנדרש להיותו צבא אחוד, נחוש ומיומן.
כדי להפיג חשש - לעת מינויו של אשל לרמטכ"ל - יינתן דגש על תהליכי הכשרתו, במימוש "לקחי חלוץ", זה שלעת תפקודו כסגן רמטכ"ל טבע בהררי ניירת, שלדבריו מנעו ממנו לעמוד עוד בטרם מלחמת לבנון השנייה, על חוסר מוכנותן המבצעית של עוצבות היבשה.
אגב, שלא בצדק, הציבור מייחס את כישלון מלחמת לבנון השנייה לרא"ל דני חלוץ, שהרי ללא מאמץ יכולים "מיטיבי הלכת" שעיסוקם/תחביבם בחקר המלחמות, להצביע על חלקו המכריע של רא"ל יעלון, המשקף את הכנתו הקלוקלת של צה"ל לקראת אותה מלחמה; ובאותה נשימה, לסמן את חוסר היכולת להעריך נכונה את ממדי העוצמה, כמכשלה השלטת במטכ"ל לדורותיו.
לקחי המלחמות נזנחו במרתפי ההיסטוריה ככלי אין חפץ; הלקחים הללו שווי ערך לאוגדות, ספינות טילים ומטוסי קרב. רק זה שמיצה את מרב הפוטנציאל בחיל האוויר, מסוגל לשלש את עוצמתו של הצבא היבשתי, בהפקה נאותה של לקחיו.
תא"ל (מיל') אמציה (פצי) חן היה מפקד סיירת שקד, לוחם טרור, מפקד כוח הסיור של אריק שרון במלחמת יום הכיפורים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו