לאחרונה נפגשתי עם נציג של מדינה גדולה החברה בקבוצת המדינות העשירות בעולם, שהגיע לישראל במסגרת מאמצי ממשלתו להתמודד עם איומי הסייבר שמולם היא ניצבת. הנציג הגיע לסדרת הפגישות עם שתי מטרות: האחת - ללמוד על התארגנות ממשלת ישראל להגנת הסייבר של המדינה, כי העולם כבר מבין שמדובר במטלה שאינה באחריות חברות פרטיות. המטרה השנייה פחות מוגדרת אבל חשובה מאוד - לקדם את מערכת הקשרים של מדינתו עם התעשייה הישראלית העוסקת בביטחון סייבר.
הנציג ביקש ללמוד כיצד עובדת השיטה בישראל, וכיצד יכולות חברות מהמדינה שהוא מייצג להתחבר למהלך הישראלי כדי לשמור את מעמדן בעולם הטכנולוגי. הוא לא הסתיר את התפעלותו מהיכולות שמצא כאן, ואמר שיעשה כל שביכולתו כדי לשכנע את החברות הגדולות במדינתו להשקיע בישראל. לאחר תום הביקור ניסיתי להבין את התופעה. כיצד זה שמדינה גדולה כשל אותו נציג, הנמצאת בצמרת הכלכלה והטכנולוגיה העולמית, מחפשת סיוע ישראלי בתחום קריטי זה.
העולם הולך ומשתנה אל מול עינינו. המדינות עומדות בפני איום חדש, לא מוכר, מבהיל - כי הוא חודר לכל מקום, וככל שהמדינה מפותחת יותר היא חשופה יותר לאיום זה. באופן אבסורדי, ככל שהמדינה עושה מאמצים להתפתח ולהשתפר בתחומי המחשוב - הן כשירות לאזרחיה והן ככלי עבור התעשייה והכלכלה שלה או כחלק ממאמצי המחקר המדעי שלה - כך אפשר לפגוע בה יותר ולהזיק לה באופן יותר משמעותי. במילים אחרות - יותר מחשבים וקדמה, יותר נזקים אפשריים.
ממאמצי אותה מדינה ניתן ללמוד שלא מדובר במהלך תיאורטי, אלא בלקחים מאירועים קשים שהיא חוותה, וכי אנשיה מבינים שדווקא כאן, בישראל הקטנה עשרות מונים ממדינתם, ימצאו לפחות חלק מהתשובות שהם מחפשים. עובדה ידועה היא שישראל הצליחה להעמיד מערכת הגנה מורכבת מאוד וחכמה כדי להתמודד ברובד המדינתי עם האיומים, שגם אם אינם זהים - הם דומים בכל העולם. התוצאה היא שישראל חונכת מדינות אחרות בתחומים אלה, ומכל העולם מגיעים לכאן ללמוד ולהתרשם.
נלחמים בסייבר. העולם הבין שכדאי ללמוד מאיתנו // צילום: דובר צה"ל
המערכת של ישראל אינה מושלמת. יש להשקיע עוד הרבה מאמצים, כסף וכוח אדם, ובעיקר הרבה מחשבה, כדי להתקדם ולשפר את הקיים. ועם כל זאת, מבינים אנשי המקצוע שיש לישראל אסטרטגיה מובנית כיצד ללכת קדימה בתחום, וכי אין הרבה מדינות שיש להן אסטרטגיה כזאת. לישראל שם של מדינה שבה ניתן למצוא פתרונות טכנולוגיים, על בסיס מאות חברות ההזנק שמפתחות רעיונות מעניינים ביותר, והידע שנצבר בתעשייה היותר בוגרת שכבר מוכרת פתרונות בעולם.
לא היה זה האורח הראשון שנטע בי תחושה טובה לגבי מעמדה הטכנולוגי של ישראל, מעמד שהוא חלק מהסיבות להצלחתנו גם בתחום המדיני. הצלחה זאת צריכה לכוון את מעשיה של ישראל בעתיד: לזהות את תחומי העניין הבאים בתחום הטכנולוגי, להשקיע בהם (מטעם הממשלה), לפתח את המחקר האקדמי הבסיסי - שהרי בלעדיו לא יהיה את הידע הנדרש - ולחבר בין הידע והתשתיות לבין בעיות ופתרונן. בחלק מהמקרים החיבור הזה ייעשה בגלל צורכי המדינה, בצבא או במערכות דומות, ובחלק מהמקרים הממשלה תצטרך לעודד את העשייה הזאת בשוק האזרחי, על ידי מתן תמריצים בשלבי העשייה הראשונים.
ישראל חזקה מאוד בעולם הסייבר, אבל לא לעולם חוסן וצריך לחשוב ולהשקיע בתחומים העתידיים, עבור הדורות הבאים. חינוך הוא גורם המפתח בעניין זה, מהגן - ועד מכוני המחקר המתקדמים ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו