ב־9 בספטמבר 1993 יו"ר אש"ף, יאסר ערפאת, כתב לראש הממשלה יצחק רבין כי ארגונו "מכיר בזכותה של מדינת ישראל להתקיים בשלום ובביטחון", והתחייב במפורש כי "יישוב הסכסוך בין שני הצדדים יהיה בדרכי שלום וכל הסוגיות ילובנו באמצעות מו"מ".
המכתב הזה, והמכתב המקביל של רבין שבו הכיר באש"ף, סללו את הדרך ללחיצת היד על מדשאת הבית הלבן. כמו כן, ארה"ב הסכימה לפתוח נציגות דיפלומטית של אש"ף בבירה האמריקנית כמעין שגרירות של מדינה שבדרך.
אך מאז זרמו הרבה מים בפוטומק - והשבוע, בדיוק 25 שנה אחרי המכתב, האמריקנים הודיעו כי הנציגות תיאלץ לסגור את שעריה. למה? כי אבו מאזן נטש את דרך המו"מ שאליה הארגון התחייב ושם את מבטחו בבית המשפט הפלילי הבינלאומי.
כבר במהלך הקמפיין לנשיאות, הצהיר דונלד טראמפ שהוא ישליך הצידה את הלכי הרוח שאבד עליהם הכלח במזה"ת. בין השאר, סירב לומר שההתנחלויות הן שורש הסכסוך. כמו כן, הבהיר כי מדיניות החוץ של ארה"ב לא תוכתב על ידי הפלשתינים. כשנשבע לנשיא, כלל את ישראל בביקורו הראשון מחוץ לארה"ב והיה הנשיא המכהן הראשון שמבקר בכותל המערבי. אך גולת הכותרת היא הכרתו בירושלים כבירת ישראל, וחנוכת השגרירות במאי האחרון.
אף שהממשל הבהיר כי ההכרה האמריקנית לא מבטאת דבר בנוגע למעמד העיר בהסכם הקבע, הפלשתינים החליטו בצעד ילדותי להחרים את טראמפ וצוותו. מכאן ועד סגירת הנציגות הפלשתינית הדרך היתה מהירה. טראמפ, איש העסקים תמיד, החליט שלא ייתן לפלשתינים לנהל משרד בלב הבירה האמריקנית כל עוד הם מחרימים ומשמיצים את הממשל.
למעשה, כבר בנובמבר 2017 הוציאו האמריקנים לפלשתינים כרטיס צהוב, בעקבות קריאתו של אבו מאזן לבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג לחקור את ישראל. היחסים בין רמאללה לוושינגטון רק החמירו מאז בעקבות החרם הפלשתיני והניסיון שלהם לחתור תחת "עסקת המאה" שעליה שוקד הממשל.
כתוצאה מכך, בחודשים האחרונים הוחלט בממשל להפעיל מנופי לחץ כספיים על הרשות. בין היתר הוחלט לקצץ כ־200 מיליון דולר בסיוע לרשות, ולא לחדש את המענקים בשווי מאות מיליוני דולרים לאונר"א. אמנם טראמפ הבהיר כי יפתח את הברז אם רק אבו מאזן יחזור למו"מ, אך לשווא: הפלשתינים המשיכו להתבצר בעמדותיהם, והתוצאה היתה ברורה מראש. לא זו בלבד, הרשות רק החריפה את בחישתה בהאג ובפורומים בינלאומיים נגד ישראל ויצרה עוד אנטגוניזם בממשל.
מה יעלה בגורל היחסים בין הרשות לבית הלבן? הדרך לליבו של טראמפ היא רק על ידי הכרה בניצחונו. גם עם יריביו המרים ביותר בפריימריז השלים ואפילו התיידד אחרי שהם החליטו לעזור לו להשיג את יעדיו כמועמד וכנשיא.
הפלשתינים יצרו אנטגוניזם בממשל. נציגות אש"ף בוושינגטון // צילום: רויטרס
טראמפ אינו מוכן להמשיך לשלם לפלשתינים ולאונר"א מאות מיליוני דולרים ללא תמורה, והוא מחכה לשיחת טלפון מאבו מאזן שבה יכיר בטעותו.
אבו מאזן יצטרך לשקם את תדמיתו בבית הלבן. ניסיונו לרקוד על שתי חתונות בו בזמן - הן בהאג והן בוושינגטון - כשל, והוא יצא קירח מכן ומכאן. טראמפ איבד בו אמון, והשבוע גם החליט להעניש אותו בפועל (מה גם שהחוק האמריקני למעשה חייב אותו לסגור את הנציגות אם היא לא משרתת אינטרסים אמריקניים).
מעבר לכך שאבו מאזן יצטרך להודיע על הפסקת החרם כלפי הממשל, ולהשלים עם הכרתו בירושלים כבירת ישראל, יהיה עליו לשנות את גישתו ולהתייחס בכבוד לצוות השלום של טראמפ. עליו להפסיק לפעול להדחת השליח המיוחד ג'ייסון גרינבלט והיועץ הבכיר ג'ארד קושנר (כך דווח בישראל); עליו להפסיק להשתלח בממשל (הוא קרא בנאום פומבי לשגריר דיוויד פרידמן "בן כלב"); ועליו להפסיק לזרוע דיסאינפורמציה בנוגע לתוכנית השלום האמריקנית עוד לפני שזו הוצגה בפניו.
אצל טראמפ ההתנהלות והמסר חשובים לא פחות מהתוכן. לצערו של אבו מאזן, הוא כשל בהבנה הבסיסית ביותר של הלך הרוח באמריקה, וישראל קטפה את הפירות.
בארה"ב נערכו השבוע למכה הכואבת של הסופה פלורנס. במזרח התיכון כבר מנשב זה 19 חודשים הוריקן מסוג אחר, "הוריקן טראמפ", והשינוי שהוא מחולל באזור מורגש היטב. רק ברמאללה מתכחשים אליו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו