שמחה ישראלית

מחייכים בלי הפסקה. בערב ראש השנה דווח כי 90% מהישראלים מעידים על עצמם שהם מאושרים. זה מעצבן את פרשנינו לענייני "כמה רע כאן", אבל לפחות יש אזרח אחד שניתן להסיק כי הוא אכן מאושר. מאוד. "דה מרקר" פרסם כי אהוד ברק מונה ליו"ר דירקטוריון חברת "אינטרקיור", שמייצרת קנאביס. אין ספק שזה מינוי שיעלה חיוך על פניו של כל אחד, גם אם ב"אינטרקיור" לא נוהגים בעובדיהם כבעובדי חברת החשמל, שמקבלים חשמל חינם.

המינוי הטרי של ברק והאושר של אזרחי ישראל מובילים אותנו לסיפור עם על אחד, יו"ר של חברה להפצת קנאביס (רפואי, כמובן) שקנה תוכי, כי עם אנשים הוא לא כל כך הסתדר. לצערו, הוא גילה שהתוכי שלו מכור לחומר שאותו הוא מפיץ ומחסל לו את המלאי פעם אחר פעם. יום אחד חזר האיש הביתה מהעבודה עם מלאי של חומר מסוג חדש, בצורת אבקה לבנה. כיוון שהוא חשש שהתוכי ינסה גם את החומר החדש, מייד כאשר נכנס, הוא הזהיר את התוכי: "אם אתה רק מתקרב לחומר החדש - אני תולש לך את כל הנוצות". האיש הניח את הארגז עם החומר על השולחן בסלון והלך לשירותים. כשיצא, ראה שהתוכי מכוסה כולו באבקה הלבנה. הוא ניגש אל התוכי וצרח: "מה עשית? אמרתי לך שאם תיגע בחומר אני אתלוש לך את כל הנוצות!" התוכי חייך ואמר: "תלוש, אחי, תלוש כמה שאתה רוצה. עם חומר כזה, מי צריך נוצות".

 

המזרח הבלתי משתנה. לפני כ־150 שנה כתב פיליפ באלדנספרגר את הספר "המזרח הבלתי משתנה", המתעד את החיים בארץ באותה תקופה. ואכן, עד היום דבר לא משתנה אצלנו. הנה, ב־1982 ערבים רצחו ערבים (בסברה ושתילה) - והיהודים היו אשמים. ב־2018 הסורים מפילים מטוס רוסי - ועדיין היהודים אשמים. בין לבין יש גל מעשי רצח במגזר הערבי, והח"כים הערבים מסבירים שהיהודים אשמים. המזרח בהחלט בלתי משתנה. 

וכל זה מוביל אותנו אל הכרך השלישי של כתבי ר' אלתר דרויאנוב, שם מופיע הסיפור הבא: 

מורה בבית ספר עממי בגרמניה נכנס לכיתה ושאל: "שולצה, מי אשם שנוצחנו במלחמה?" 

השיב התלמיד: "היהודים אשמים, הם היו מרגלים". 

חזר המורה ושאל תלמיד יהודי: "ואתה מה דעתך, מנדלסון?" 

השיב מנדלסון: "היהודים אשמים. הם היו גנרלים". 

רגז המורה: "יהודים גנרלים בצבאותינו?!" 

החזיר מנדלסון: "לא, אדוני המורה, הם היו גנרלים בצבאותיהם של הצרפתים". 

 

קצת רגישות. כ־30 נהגי קטרים של רכבת ישראל הודיעו בשבוע שעבר על מחלה מסתורית שפקדה את כולם. כתוצאה, שובשה תנועת הרכבות. אילו שר התחבורה היה אדם רגיש ואנושי, היה עליו להודיע שהוא מאמין לנהגי הקטרים. וכיוון שיש חשש מהתפרצות מגיפה היו נשלחים רופאים, מצוידים בכפפות ובמסיכות למניעת הידבקות, לבתיהם של נהגי הקטרים ומעבירים אותם למתקן בידוד (למשל, "חולות") עד שיתברר בוודאות שאין חשש מהדבקה. עניין של עד חצי שנה. אסור להפקיר את בריאות הציבור.

 

8 ספרים שהייתי שמח לקבל לחג. 1. יובל נח הררי / קיצור תולדות הפלצנות. 2. אהרן ברק / איך להפוך לקדוש ב־10 צעדים פשוטים. 3. אסתר חיות ומרים נאור / קלפי, בחירות, ועניינים מצחיקים אחרים. 4. מרב מיכאלי / איך לדבר שטויות ולא להפוך לאייטם בתוכניות סאטירה. 5. יאיר לפיד / דוקטור בקלי קלות. 6. בנצי גופשטיין / פאטמה ואני, סיפור אהבה. 7. רוני אלשיך / מתכונים לחמגשיות. 8. אהוד ברק / חיילים שהשארתי מאחור.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו