אין עוררין שהיישוב הבדואי חאן אל־אחמר - על כביש ירושלים־ים המלח - נבנה באורח בלתי חוקי. אולם ההחלטה, בגיבוי ביהמ"ש העליון, להעתקת תושבי היישוב ממקומו ולהריסת בתיו, מבטאת במניעיה מאבק אסטרטגי משמעותי פי כמה מעצם הכורח הריבוני למימוש שלטון החוק.
בדומה לבתי חאן אל־אחמר, נבנו על ידי פלשתינים בשטחי יהודה, שומרון ובקעת הירדן הנתונים לשליטה ישראלית, אלפי בתים בבנייה בלתי חוקית. ההתמקדות הבינלאומית בחאן אל־אחמר מבטאת מערכה המתנהלת בשנים האחרונות בהנהגת הרשות הפלשתינית ובתמיכת האיחוד האירופי כנגד מדינת ישראל על האחיזה בשטחי C בכלל ובשטחי המפתח בפרט.
למאבק על עתיד אחיזתה של ישראל בשטחי C הצטרף האלוף (מיל') עמוס ידלין בפרסום מתוקשר לתוכנית מדינית חדשה לכאורה של מכון המחקר שבראשו הוא עומד. תוכניתו חותרת למעשה ליישום תוכנית ההתכנסות בשלבים ולהעברה חד־צדדית של חלקים ניכרים משטחי C לידי הרשות הפלשתינית. את הנסיגה המומלצת הוא מנמק בשאיפה למדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי, אלא שהוא מתכחש לעובדה שמאז ינואר 1996 תמה למעשה שליטת ישראל על רוב הפלשתינים המתגוררים בשטחים שנכבשו ביוני 1967.
נהוג להשכיח בעקביות כי המגמה לסיום השליטה הישראלית על הפלשתינים הושלמה בינואר 1996, עת הסיגה ישראל את כוחותיה ממרבית השטחים המאוכלסים בפלשתינים ביהודה ושומרון. כל הפלשתינים החיים בשטחי A ו־B נתונים מאז לשליטת הרשות הפלשתינית. נותרה המחלוקת על ירושלים המזרחית והמרחב הנתון ביהודה ושומרון בשטחי C, כאשר במרחבים אלה נכללים כל ההתנחלויות, מחנות צה"ל, הדרכים הראשיות, השטחים השולטים החיוניים והמרחב הפתוח בואכה בקעת הירדן, המבטאים את המרחב הנחוץ לישראל לקיומה ולהגנתה.
המאבק המתרחש על אחיזה במרחב הפתוח משמעותי יותר ממאבק שליטה על עוד גבעה או על עוד טרסה. תוכנית ידלין מבקשת לשכנע כי היא מותירה את רוב המתיישבים היהודים בבתיהם ללא סכנת עקירה. גם שגריר ארה"ב, דיוויד פרידמן, ביקש להרגיע באמירה כי בתוכנית הממשל המתגבשת לא תידרש עקירת מתיישבים. אולם אחיזה ישראלית נחוצה גם במרחב הפתוח בין היישובים, ובה תלויה במידה רבה ההכרעה בשאלת עתידה של ישראל במרחב שממערב לירדן. מדובר בשאלת יסוד בעיצוב תנאי המרחב הגיאוגרפי, והיא מסתכמת בשאלה האם מעלה אדומים וגוש עציון, לדוגמה, יהפכו למובלעות ישראליות דועכות בתוך מרחב פלשתיני או להפך - האם השכונות והכפרים הפלשתיניים ממזרח לירושלים יהיו מובלעות פלשתיניות במרחב ישראלי.
האיחוד האירופי, במודעותו למשמעותו המרכזית של מאבק זה, ממקד מאמציו להרחבת השליטה הפלשתינית באותם שטחים חיוניים בשטחי C, שבהם יוכרע עתידו של חזון חלוקת הארץ לשתי מדינות. במרחב הפתוח שבמורד הדרך מירושלים לים המלח, יוכרע גם עתידה של ירושלים כעיר מטרופולין או כעיר פרוורית בקצה מסדרון ממזרח לתל אביב.
מומלץ דווקא להיענות להפצרות, כלומר להשאיר את 38 המשפחות במקומן, אך למצות בהזדמנות זו מגמות בנייה נחוצות במרחב E-1 ומזרחה, בחתירה ליצירת רצף ישראלי בין ים המלח לירושלים.
מדינת ישראל לא תוכל לממש את האינטרסים שלה לשליטה במרחבי C רק בניהול צעדי מניעה, דוגמת הריסת מבנים בלתי חוקיים. במקביל להם נדרשת באזורי מפתח אלה בנייה ישראלית רחבת היקף, ואת מאבק חאן אל־אחמר ניתן בשעה זו להפוך להזדמנות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו