העם לא טועה: הבחירות ברשויות

תוצאות הבחירות לרשויות המקומיות סותרות בבהירות את הקביעה, האהובה על חלק ממובילי הדעה, כאילו העם טעה, טועה ויטעה, בבואו לברור את הפתק הנכון מאחורי הפרגוד, והוא עושה זאת לא מרצונו החופשי. בקיצור - הציבור מטומטם והציבור ישלם.

הבחירות המקומיות לימדו שהציבור בוחר בתבונה, בפתיחות מחשבתית ובאופן ענייני. לאלה שקיבלו את המנדט במשך עשרות שנים הוא אמר, אוהבים אתכם, רוצים מישהו חדש. על אלו שנחשדו בעבירות, הוא ויתר. חרדים בחרו בחילונים, ותיקים בחרו בעולים חדשים, דפוסי הצבעה סטריאוטיפיים התהפכו, וישראל התגלתה כמרחב של מוביליות חברתית ואפשרויות בלתי מוגבלות. 

קחו את ארקדי פומרנץ, ראש העיר הנבחר של מעלות תרשיחא. הוא עלה לארץ עם נפילת הגוש הסובייטי, בעלייה הגדולה של 1990, כשהיה בן 20. הצעיר, שנולד וגדל באזרבייג'ן, צריך היה לגבור על קשיי הקליטה שאפיינו את התקופה: שפה, דיור, פרנסה והשכלה. מדיניות פיזור העולים שנקטה הממשלה הביאה אותו לעיר הצפונית. את דרכו עשה בנחישות ובחריצות המאפיינת רבים מחבריו העולים. נכנס לעבוד ברכבת ישראל כהנדסאי מכונות, נשא אישה, הוליד שלושה ילדים, עשה תואר ראשון במינהל עסקים, ובכל אותה עת עסק בפעילות חברתית. כ־18 שנים לאחר עלייתו נבחר לכהן כחבר במועצת העיר ושימש סגן ומ"מ ראש עיריית מעלות תרשיחא (2008-2013). במערכת הבחירות הקודמת הפסיד את ראשות העיר על חודו של אחוז. הפעם, בעיר המעורבת (22% ערבים נוצרים או מוסלמים), ההטרוגנית והמאתגרת, הציבור הלך איתו. מה זה, אם לא החלום הישראלי בהתגשמותו?

פומרנץ אינו היחיד. גם תומר גלאם (43), ראש עיריית אשקלון, הוא סמל למוביליות חברתית. ההפך מ"בן של". משפחתו, המונה 12 ילדים, עלתה מלוב והתגוררה בשכונת מגדל. המסלול שעשה - מהתיכון המקצועי אורט, דרך השירות צבאי כמסגר בג'וליס ועד לעבודה בציוד מכני כבד בחברת החשמל - הוא מסלול פריפריאלי טיפוסי; ממש לא כזה שפורש בפניך את השטיח האדום. הבחירה בו מעבירה מסר חברתי מהדהד: אל תשאלו מה המדינה עושה (או לא עושה) בשבילי; תעשו ותצליחו.

מתמודדים רבים ביססו את מסע הבחירות שלהם על הפחדה מפני "אימת ההדתה" (זו שנחשבת בעיני חלקים ממובילי דעה ללגיטימית, ובכך מלבינה את ההסתה והוצאת דיבתו הרעה של מגזר מסוים). אבל לא ד"ר עינת קליש, ראשת העיר הטרייה של חיפה. היא לא היססה לשלב ידיים (רק מטאפורית) עם הרב גפני, וקהילתו החיפאית הפכה לחלק משמעותי בניצחונה. בחגיגות הניצחון נצפו מעגלי רוקדים חרדים השמחים בבחירת האישה שבחרו ללא היסוס. האם החבירה תעצור את קווי האוטובוס בשבת? כנראה לא. הדתה שמדתה.

בבית שמש הובס ראש העיר שהוביל הקצנה דתית, לרבות הדרת נשים. תחתיו נבחרה ד"ר עליזה בלוך, אישה דתייה, ללא תקציב, מול ראש עיר מכהן שנתמך בידי רבנים. זה לא היה קורה מבלי שיחברו אליה תושבים מהקהילה החרדית. היו שאמרו "ימות המשיח", ואני אומרת: לא נס. העם בחר בעתיד סובלני, שוויוני וטוב יותר למדינת ישראל. תוצאות הבחירות הללו אינן מנבאות הרבה ביחס לבחירות הכלליות, אך הן מחזקות את תוקפה של חוכמת ההמונים. מי שמתכוון בפעם הבאה לומר "העם טעה", מוטב שיישך את לשונו.

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו