בתחילת דרכה, עשתה ישראל מאמצים כדי לקדם קשרים עם מדינות אפריקניות. היה בזה מוטיב ערכי - להיות "אור לגויים", ואידיאולוגי - סיוע למדינות שזה עתה השתחררו מעול הקולוניאליזם, והיתה זאת אסטרטגיה - קשירת קשר עם מדינות רחוקות מישראל, בניסיון לעקוף את המצור האזורי שנכפה על מדינת ישראל. ברבות הימים ובצוק העיתים לא החזיקו היחסים עם חלק ממדינות אלה מעמד אל מול לחץ ערבי.
נראה היה לפני כמה שנים שהגיעה העת לשנות זאת. הקרקע היתה בשלה, כי ישראל חתמה חוזים מדיניים והיו לה יחסים פורמליים עם ירדן ומצרים. בשנים האחרונות גם מדינות ערביות שלא היה להן הסכם עם ישראל קידמו את מערכת היחסים הלא פורמלית איתה, לעיתים מתחת לשולחן, אך היו לכך גם ביטויים בפומבי.
כך למשל: סעודיה אפשרה לחברה הודית לטוס מעליה בדרכה לישראל, ויותר ויותר ישראלים מסתובבים בנסיכויות המפרץ. מתהלכות שמועות רבות על שת"פ צבאי בין ישראל למדינות שונות, ויש אמירות ברורות של אנשי מדיה או "לשעברים" במפרץ ובסעודיה כי צריך לשפר את היחסים עם ישראל. כל אלה הבהירו כי ישראל הולכת מחיל אל חיל ביחסיה עם רבות מהמדינות הערביות באזור.
בה בעת ניסתה ישראל ליצור גשרים חדשים או נוספים עם מדינות אפריקה. זכור לי דיון שבו נאמר כי כדאי לישראל להשקיע 100 מיליון דולר באפריקה יותר מאשר בעוד אמצעי לחימה, כי בכסף לא גדול ניתן לחזור לימים המפוארים שלאחר קום המדינה. ובאמת, בהוצאה לא גדולה יחסית לתל"ג שלה, יכולה ישראל לספק למדינות רבות באפריקה סיוע שיקדם את מדינות היבשת כלכלית, חברתית וצבאית, ורצוי בזה הסדר.
לישראל יש שלושה אינטרסים:
האינטרס המדיני. ישראל רוצה להשפיע על מדיניות ההצבעה של מדינות אלה באו"ם ובמוסדות הבינלאומיים. באפריקה 54 מדינות, ואם הן תתחלנה להצביע עם ישראל, או למצער להימנע מהצבעה נגדה, מצב ישראל במערכת העולמית ישתנה לטובה.
האינטרס הכלכלי. אפריקה היא שוק ההולך וצומח, וככל שתהיה ישראל קשורה לממשלות שם, יקל הדבר על חברות ישראליות להשקיע ולזכות שם במכרזים. אמנם מדינות לא מעטות כבר פעילות באפריקה, אך עדיין לישראל כמה יתרונות, בזכות אופי אנשיה והעובדה שהיא מדינה קטנה ולא מאיימת, בניגוד למעצמות הפועלות ביבשת באינטנסיביות.
האינטרס הערכי. לישראלים חשוב כי מדינתם תתרום לאנושות, בעיקר אם תעשה זאת במקומות ובנושאים היכולים לקדם את מצבו של האזרח הקטן ושל המצויים בתחתית הסולם הכלכלי.
כדי להשיג תוצאות יש הכרח בביקורי מנהיגים. כדי להפוך את החזון המדיני למעשי, צריכה המדינה מנגנונים היודעים לבצע את המשימות השונות ולהשקיע כסף, ובשלב ראשון לא מעט.
בישראל, "האגף לשיתוף פעולה בינלאומי" (מש"ב) במשרד החוץ, עוסק בסיוע למדינות זרות. צריך לחזק אותו ולהפוך את המאמצים הללו לבעלי עדיפות על שולחנו של ראש הממשלה. יש לראות בתקציב זה כ"השקעה" שאמורה להביא תשואה, כלכלית ופוליטית.
לאחר הביקור של נשיא צ'אד בישראל וביקורי רה"מ באפריקה, יש לקוות שהתנופה תישמר, וכי ישראל תמצא את האמצעים כדי להפוך את הביקורים הללו לצעד ראשון במסע כלכלי רחב ועמוק. מדיניות נבונה באפריקה יכולה לחזק גם את היחסים עם אירופה, הרואה באפריקה סיכונים לא מעטים - בעיקר בגלל ההגירה משם, אך גם סיכויים - בהיותה שוק חשוב, קרוב ואוהד, של אירופה, וספקית חשובה של חומרי גלם ואנרגיה. √
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו