החלטת מועצת העיר יוהנסבורג שבדרום אפריקה לקרוא את אחד מרחובותיה המרכזיים על שם לילה חאלד, היא שפל מוסרי ויש לקוות שלא תיושם. בתחילה ביקשו כמה צירים במועצת העיר להעניק לרחוב את שם העיר רמאללה, אך משהתברר כי עקרונות המדיניות העירונית אוסרים קריאת רחובות על שם מקומות גיאוגרפיים, חיפשו דמות מופת פלשתינית. חיפשו וחיפשו, ומצאו להם דמות מופת: מחבלת.
במאי 2017 אימצה עיריית יוהנסבורג כמה עקרונות לקריאה בשם רחובות, ובהם המלצה לצמצם במתן שמות של אישים. רק במקרים חריגים מותר לקרוא רחוב על שם אישיות, וגם אז יש לנמק לציבור מדוע האישיות הנבחרת ראויה לכבוד יוצא הדופן מטעם העיר. במקרה של חאלד, שום נימוק לא סופק. אולי משום שגם בדרום אפריקה הרחוקה יודעים באיזה תחום השאירה "דמות המופת" את חותמה.
לילה חאלד השתייכה לגל הראשון של הטרור הפלשתיני הבינלאומי, שסימן את יציאת הטרור המופנה נגד היהודים מן המסגרת הצרה של המזרח התיכון. אחרי מלחמת ששת הימים מעשי הרצח והחבלה המקומיים כבר לא סיפקו את הפורעים הערבים. הם רצו להעלות את ההרג לפסים תעשייתיים, ולזכות אגב כך בתשומת הלב של התקשורת העולמית. שלל ארגוני החבלה הפלשתיניים, לרבות ארגון "החזית העממית לשחרור פלשתין" של חאלד, הריחו שעתידם טמון בגלובליזציה של הטרור, כלומר בתקיפת מטרות המזוהות עם ישראל והיהודים הרחק מגבולותיה של המדינה.
שתי חטיפות המטוסים שבהן השתתפה חאלד, ב־1969 ו־1970, הפכו אותה לגיבורה בקרב קהיליית הטרור ואוהדיה. היא וחבריה פרצו את הדרך למאות מחבלים שהפילו אלפי קורבנות, רק מקצתם יהודים. כל חוטפי ומפוצצי המטוסים ביובל השנים האחרונות יכולים להיחשב לתלמידיה. גם מבצעי הפיגועים בארה"ב ב־11 בספטמבר 2001 המשיכו את דרכה, וכמה סמלי שברחוב המיועד לשאת את שם המחבלת ביוהנסבורג יושבת הקונסוליה האמריקנית.
אם שלטי "רח' לילה חאלד" יתנוססו ביוהנסבורג, תהיה זאת הוכחה שדרום אפריקה איננה נבהלת מגזענות פרימיטיבית. חאלד ושותפיה הונעו מדחף חייתי לפגוע ביהודים בשל יהדותם. בראייתם המעוותת היהודים היו ונשארים גזע נחות, עם שלא ראוי למדינה, אנשים שבהם מותר לפגוע בכל מקום - בשדה התעופה של רומא, ברחובות לונדון ואפילו באוויר.
לא במקרה התפיסה הגזענית של הטרור הערבי קסמה לצאצאי הנאצים. טרוריסטים גרמנים פעלו לצד מחבלים ערבים בפיגועים נגד מטרות יהודיות, ובין התורמים לארגונה של חאלד היה גם פרנסואה ז'נו, בנקאי שוויצרי שהיה ידוע בחיבתו לנאציזם. הדברים הגיעו לשיא מפלצתי בחטיפת מטוס אייר פראנס לאנטבה בשנת 1976, כאשר המחבלים ערכו בגלוי מסדר סלקציה בין נוסעי המטוס, בסצנה שכמו נלקחה מדימויי השואה. הנוסעים הלא־יהודים שוחררו, והיהודים, גם אם לא היו ישראלים כלל, סומנו על ידי החוטפים כקורבנות לעתיד. במקום לגנות את הטרור הפלשתיני כלפי היהודים, המשטר הדרום־אפריקני מעניק לו פרסים ובוגד בערכי השוויון והצדק.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו