מהדורות החדשות הפכו בשנה האחרונה למחזה אבסורד דיסטופי, שלא מבייש את "1984" של אורוול. "האח הגדול" מתבטא בדבריו של רב־ניצב רוני אלשיך לפני כמעט שנה, שעל כל אדם שמתכוון לבצע פשע להיזהר מהמזכירה שלו ומנהגו, מכיוון ש"'שוטר מבפנים' הוא השוטר הטוב ביותר".
האם ייתכן שאנשים מ"המעטפת המקורבת" היו נתונים ללחץ מסוג מעצר שווא כדי שתתהפכנה עדויותיהם? זאת נדע רק בעתיד. אחד מעדי המדינה, שלמה פילבר, סימן לא מכבר לייק לכתבת תחקיר ממוסמכת, שכותרתה "בפרשת 4000 תפרו תיק לאיש הלא נכון". זהו רמז לא רע.
מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר הוא דמות די מרכזית בעלילה. אחת מאבני היסוד בפרשה עוסקת בפיטוריו על ידי נתניהו עם כניסתו לתפקידו כשר התקשורת ב־2016, כדי להזיז הצידה את המנכ"ל המתנגד למיזוג בזק-yes (לכאורה). בחלק מאמצעי התקשורת דווח שהרקע לפיטורים הוא סירובו של ברגר להחמיר עם ערוץ 10. באחרים סופר שהפסקת העסקתו נובעת מרצונו של ראש הממשלה לעצור את הרפורמה, שבמסגרתה מחויבת בזק לפתוח את התשתיות הקוויות שלה לשימוש מתחרים. מתוכן הדברים סביר להניח שהעיתונאים תודרכו על ידי ברגר עצמו. אז איך זה שאין שום מילה על מיזוג בזק־yes? ייתכן שהוא לא התנגד?
מפרסום פרוטוקול הסכמת מועצת הכבלים והלוויין על המיזוג, שאין להסביר מדוע אינו בחומרי החקירה, למדנו כי הבקשה למיזוג הוגשה לשר גלעד ארדן עוד ביולי 2014. ברגר קיים כמה דיונים בבקשה, בחלקם השתתפה יו"ר המועצה ד"ר יפעת בן חי שגב, ובחודש מארס 2015, לאחר אחד הדיונים, הובהר ל־yes כי "המשרד אינו רואה מניעה באישור המיזוג".
.jpg)
באפריל 2015, כך מפרטת בן חי שגב בפרוטוקול, הגיעה הבקשה למועצה. באותה עת הגיע מכתב מראש הממשלה כממלא מקום שר התקשורת הפורש, המבקש לבדוק מה עלה בגורל בקשת המיזוג, שכן על פי החוק חייבת הפנייה להיענות בתוך 90 יום. הדיון הקובע נערך ב־21.6.15, קרוב לשלושה חודשים מאז פנייתו של ראש הממשלה. לא "בחיפזון" נעשה הדבר, אם כן, ולא "בלחץ".
לברגר, שפוטר כמה שבועות קודם לכן, היתה אפשרות להביע את התנגדותו למיזוג מאז יולי 2014, עת הונחה הפנייה על שולחנו. זה לא קרה גם ביום עזיבתו של ארדן את המשרד, שעה שברגר הכין לחתימתו צרור החלטות חמורות ביותר נגד בזק (רפורמת "השוק הסיטונאי").
במסמכים לא היה ולו אחד הנוגע לבקשת המיזוג בזק־yes. כלומר, ברגר לא התנגד למיזוג. נשאלת השאלה, האם בעדות שמסר במשטרה נאמרו דברים אחרים? ואם כן, האם הדברים נתמכו בעזרת מסמכים? דומה שלא. המסמכים, מכל מקום, רומזים אחרת.
בסיכומו של דבר, אם יוגש נגד ראש הממשלה כתב אישום בכפוף לשימוע בנושא "הפרשה השוחדית" הידועה בשם "תיק 4000", ואם לאחר השימוע ידרוש היועמ"ש מהמשטרה להמשיך בחקירה לנוכח ראיות שלא נבדקו, יהיה אפשר לומר בוודאות כי בהליך בניית התיק לקו החוקרים ברשלנות פושעת ושכחו את העיקרון המצוי בלב ליבה של כל חקירה באשר היא, כפי שניסח אותו השופט חיים כהן: "...אין החקירה המשפטית כולה אלא הליך הכנה למשפט, ויש בפשעי החקירה כדי להטיל צל כבד על הליכי המשפט הבאים בעקבותיה".
כלומר, בבואה לחקור חשד לאשמה, חובתה של המשטרה להפוך כל אבן בדרך לחקר האמת, לרבות ראיות שיש בהן כדי להסיר כל אשמה מן החשוד. האם הדבר נעשה? עולה החשש שלא.
ועדיין לא אמרנו מילה על אותה פרקליטה בכירה שהתראיינה לרדיו ואמרה שאם נתניהו לא יהיה ראש ממשלה - יהיה אפשר לוותר על ההאשמה בשוחד. אם זו לא התערבות בבחירות, איני יודעת מה כן.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו