ידיעות כוזבות וטוהר הבחירות

שר התעמולה הנאצי יוזף גבלס טען כי "הבדיחה הטובה ביותר של הדמוקרטיה היא שהיא מספקת לאויביה המרים ביותר את הכלים לחיסולה". אכן, חירויות דמוקרטיות עשויות להפוך לחרב פיפיות, כשגורמים זרים מנצלים ערכים דוגמת חופש הביטוי, ריבונות העם ופלורליזם, וחותרים לעצב באמצעותם את תודעת הציבור, להשפיע על עמדותיו ולערער את השיח החופשי המתקיים במדינות היעד. ניסיונות ההתערבות הרוסית בבחירות 2016 לנשיאות ארה"ב הגבירו את העיסוק העולמי בסוגיה; בוטים וטרולים הפכו למילים שגורות, וההתמודדות עם מתקפות מידע כוזב הפכו לאתגר חוצה יבשות. 

גם בזירה המקומית הצהרתו לפני כחודש של ראש השב"כ, נדב ארגמן, בדבר התערבות זרה אפשרית בבחירות הקרובות, עוררה דאגה רבה. האם יש מענה לאיום? אין ספק שצריך חוסן חברתי לעמידה ארוכת טווח בפני ניסיונות התערבות זרה. לפי שעה, דומה שהניסיונות להתערב בבחירות בישראל מוגבלים למדי מבחינה איכותית וכמותית, ולכך יש להוסיף את הקושי הטכני להשפיע על הליך ההצבעה ותוצאותיו. עם זאת, סביר להניח שניסיונות אלה יתעצמו לקראת הבחירות, כך שאין להקל ראש באיום זה, בפרט לנוכח ארגז הכלים המצומצם העומד לרשות הדמוקרטיות המערביות בבואן להתגונן מפני התופעה.

הניסיונות להתערב בבחירות מוגבלים למדי // צילום: יוסי זליגר

עם זאת, יש להתייחס לתופעה באופן מידתי. הפצת ידיעות כוזבות מבית על ידי מפלגות ונבחרי ציבור עולה עשרות מונים בהיקפה על מאמצי חתרנות חיצוניים. אך משום מה, לא ניכר שתופעת המידע הכוזב מבית מחוללת דאגה. הדיון הנוכחי על דרכי ההתמודדות עימה מוגבל למדי, אולי כי זריעת דיסאינפורמציה מבפנים קשה לאיתור ולטיפול. מניסיון העבר עולה גם כי קיים היזון חוזר בין ידיעות כוזבות מבחוץ לאלה מבית. נוסף על כך, ידוע על שיתופי פעולה בין רשתות בוטים של מפלגות ישראליות - בידיעתן ושלא בידיעתן - לבין גורמים זרים.

למרבה הצער, המלצותיה החשובות של ועדת ביניש מנובמבר 2017, שדנו בצורך לעדכן את חוק דרכי תעמולה בהתאם לעידן הרשתות החברתיות, לא ייושמו בבחירות הקרובות. 

עם זאת, השבוע יצא המכון הישראלי לדמוקרטיה בקריאה למפלגות השונות לחתום על אמנה לבחירות הוגנות, המחייבת, בין השאר, סימון תעמולה באופן אחיד והימנעות משימוש בחשבונות מזויפים. מדובר ביוזמה ראויה, שעליה כבר חתם יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, וראוי כי גם ראשי המפלגות האחרות יעשו כן. אולם, בסופו של דבר, יש לזכור כי הציבור - ולא מערכת המשפט או מערכת הביטחון - הוא שומר הסף העיקרי של הדמוקרטיה, ועל כן שומה עליו לנהוג באחריות ולהימנע מהפצת מסרים שאמיתותם מוטלת בספק - ולא רק בנושאים הנוגעים למערכת הבחירות.

פנינה שוקר היא חוקרת ומלגאית ניובאואר במכון למחקרי ביטחון לאומי

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו