כשבנינו פרוסים על הגבול המתוגבר ביחידות מובחרות, מתבקש קצת איפוק מהמנהיגים והפוליטיקאים. הוויכוח הפומבי יוצר נזק אסטרטגי, וחוסר אמון במערכת הביטחונית.
מה עובר על החיילים שיושבים בבוץ ובגשם? מה הם חושבים על אלה שאומרים שעצם ישיבתם שם היא חסרת משמעות? מה אומרים ההורים והמשפחות כשהם שומעים שראשי המערכת המדינית והביטחונית שלהם חסרי אחריות?
והאויב? מה עושה האויב עם המודיעין האנושי המשובח שהוא מקבל מהאולפנים ומאתרי החדשות, מודיעין ממנו אפשר ללמוד את הדילמות של ההנהגה הביטחונית של ישראל. הרי באולפנים מתגלגלים מיטב הסודות.
הכל, הכל מיועד כדי לקבל כותרות. אף אחד מהם לא מתכוון ברצינות לשנות את המהלכים כעת, שבוע לפני הבחירות, חוץ מלתפוש כותרת. ברור שאסור לצאת למבצע יבשתי - גם בנט מודה בכך. מאידך, מבצע אווירי והפגזות ממושכות עלולות לגלגל את האזור למלחמה.
מלחמה יזומה בטרם בחירות תהיה קטסטרופה. נגועה בכוונות פוליטיות מכל צד, מבנט ועד לאופוזיציה. אם ייצאו למבצע יגידו המשפחות השכולות, ובצדק, כי המבצע יצא לדרך בגלל לחצים בטרם הבחירות, והקורבנות הם של 'מלחמת בחירות'. לכן טוב שכל מהלך צבאי יידחה עד לאחר הבחירות, כאשר תהיה יותר נפש חפצה להבין שהכל נעשה מטעמים ענייניים.
באשר להסכם הזה עם החמאס, שבנט מתריע מפניו, אף אחד לא מתייחס להסכם כחוזה אמיתי. הכל יודעים שההסכם אינו שווה את הנייר שעליו חתמו. הוא יקנה שקט לכמה ימים. אולי.
מדוע דיבוק הביקורת צומח בימים אלו לממדים מפלצתיים? כי הימים ימי בחירות והם טובים לדיבוקים בהם הפוליטיקאים זקוקים לבולטות תקשורתית. כי גם הם יודעים שלא יהיה מבצע בשבוע הקרוב.
לכן גם היועמ"ש הדקדקן המשפטי כקוצו של יוד כלפי נתניהו, דחה את בקשת בנט להורות לנתניהו לכנס את הקבינט. הוא הבין שהבקשה נולדה לצרכי תקשורת ובחירות. המתקפות בתוך הנגמ"ש ומחוץ לו - מהאופוזיציה, פורמות את הלכידות הלאומית הנחוצה כדי לעטוף את חיילנו בדרום. כדאי שכל מי שמתעתד להיות בתפקידי מפתח, ידע שהציבור ישפוט אותו לפי צורת התנהלותו האישית, האחריות הלאומית, ולא רק יכולת הניסוח והבולטות התקשורתית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
