מי משלם כשהחזק שובת? | ישראל היום

מי משלם כשהחזק שובת?

השביתות במגזר הציבורי אינן דבר חדש. ועדי עובדים ממשרדים או מחברות שונות משתמשים פעמים רבות בכלי זה, הן כדי להשיג את דרישותיהם בדרך להסכם קיבוצי חדש, הן בשביל לדרוש שינויים בהסכמים קיימים והן כדי למנוע רפורמות ממשלתיות בתחום שבו הם פועלים. 

בסכסוך עבודה שמידרדר לכדי שביתה יש שני צדדים מוכרים - העובדים המיוצגים על ידי הוועד והמעסיק. בכל הנוגע למגזר הציבורי, המדינה דרך משרדיה ומנהלי החברות שבבעלותה, היא הצד המעסיק. עם זאת, לשביתה יש גם צד שלישי שלמרות חשיבותו המרכזית ופגיעותו הרבה, אינו מובא כמעט בחשבון. צד זה הוא אזרחי ישראל, או ליתר דיוק, אזרחי ישראל החלשים ביותר.

הנפגעים המיידיים ברוב השביתות במגזר הציבורי הם השכבות החלשות, התלויות ביותר בשירותים הבסיסיים שמספקת המדינה. כאשר מחליט ועד העובדים של הרכבת להשבית את הפעילות או כאשר מחליטה ההסתדרות כחלק משביתה כללית או שביתת הזדהות להשבית את קווי האוטובוס, הם פוגעים בעניים, בזקנים, בהורים צעירים ובאוכלוסיות נוספות שנסמכות על התחבורה הציבורית. כאשר מושבתים משרדים ומוסדות ממשלתיים הנוגעים לרווחה או קופות החולים, העשירונים התחתונים, תושבי הפריפריה ומשפחות קשות יום הם אלה שסופגים את הפגיעה המרבית. 

בשביתות במגזר הציבורי יש צד חלש וצד חזק. הצד החזק הוא ועדי העובדים שמקבלים לרוב הגנה מופרזת בבית הדין לעבודה, גם כשהם עוברים על החוק ומפרים את צווי בית הדין. השכר במגזר הציבורי עולה בקצב מהיר בשנים האחרונות, אך לא כנגזרת של העלייה בתפוקתם של העובדים או שיפור בשירותם לאזרח, אלא בזכות כוחם המופרז והפרה של הסכמים קיימים. הצד החלש הוא אזרחי ישראל, בפרט החלשים. 

מצב אבסורדי זה יכול לבוא על תיקונו בכמה דרכים. אחת מהן היא חוק בוררות חובה בשירותים חיוניים. חוק זה, שעלה לשיח הציבורי לקראת מערכת הבחירות הקודמת, יכול לייצר חומת מגן עבור אותן אוכלוסיות חלשות. החוק יגדיר מהם אותם שירותים מרכזיים שהמדינה מספקת לאזרח ולא ניתן להשביתם או לשבש פעולתם גם במקרה של סכסוך עבודה בין המדינה לעובדיה. הסכם זה יאזן בין הצורך לאפשר לעובדים להגן על זכויותיהם לבין חובתה של המדינה להגן על האינטרס של אזרחיה. במקרה שיתפתח סכסוך עבודה שבו יטענו העובדים שזכויותיהם נפגעו, הם יוכלו לפנות כחוק לבית הדין לעבודה, וזה, אם יסיק שהצדק עימם, יוכל לכפות על המדינה לשאת ולתת עימם בתיווכו של בורר שלהכרעתו יהיו מחויבים שני הצדדים. 

מדובר בצעד הכרחי, מוסרי וכזה שיש לקדם באופן מיידי. הדיונים על ההסכמים הקואליציוניים שיחלו מייד לאחר הבחירות הקרובות, הם הזדמנות מצוינת להתחיל לקדמו. 

תום זיו הוא מנהל תוכנית אקסודוס וחבר בוועד המנהל של עמותת תחרות

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר