הסוליסט

תכנון המאבק הפוליטי של בנימין נתניהו שקוף. הוא ילפות את יריביו בשתי זרועות: מכונת הרעל שפועלת ללא הרף תטיל את האחריות לאירועי 7 באוקטובר 2023 על צה"ל והשב"כ, ואילו הוא יקים ועדת חקירה כלשהי, שתאריך בפטפטת כבית המשפט הדן בכתב האישום הפלילי נגדו. הזמן יעשה את שלו, בבחינת "עבר זמנו בטל קורבנו", ושלטונו יימשך כבעבר.

עימו גם כלי עזר, תותחי שדה פוליטיים: כמה וכמה לילות בשבוע הוא כובש את המסך בראש שלישייה. ביבי המנצח, ויואב גלנט ובני גנץ נותרים שפופים בכיסאותיהם בעוד הוא גבוה על הדוכן. לעיתים הוא אפילו חומק בחשכת הליל בחולצה שחורה, יש ומחייך כמנצח ויש שנראה אבל, ו"כל העולם במה" כלשונו של וויליאם שייקספיר, והיא רק שלו, הסוליסט.

הכל נראה לו בהישג יד, ובכל זאת - לא יקום ולא יהיה. כבר היו דברים מעולם. 50 שנים ויום לפני המפולת של נתניהו, פקד את ישראל השבר של מלחמת יום הכיפורים. אמנם מקץ כ־20 ימים השלכנו תפוחי זהב לעבר חיילי הארמייה השלישית המצרית הנצורים, ופתיחה כושלת בקרבות הפכה לניצחון מזהיר, אך גולדה מאיר נאלצה לפרוש מתפקידה. היא לא הצליחה לחמוק מהאחריות לשיבוש כל משא ומתן למניעת המלחמה מראש.

גם היא לא רצתה לפרוש. בשלהי דצמבר 1973, כאשר נמנו כבר כ־2,200 הרוגים והמלחמה עם סוריה טרם הסתיימה, היא זכתה לניצחון חסר תקדים בבחירות לכנסת ה־8: סיעת העבודה הגיעה למשכן עם 51 מנדטים.

שיא, ובכל זאת, באפריל - תשעה חודשים לפני שוועדת החקירה הממלכתית בראשות נשיא העליון שמעון אגרנט סיימה את עבודתה - נאלצה מאיר להניח את המפתחות על השולחן. הבא במקומה, יצחק רבין, הרכיב את ממשלתו הראשונה. מאיר ומשה דיין ואבא אבן נעדרו ממנה.

כך יארע גם לנתניהו. יום אחד תתמלא כיכר קפלן במפגינים, ומה שנראה בסיבוב הקודם כהתכנסות שיא ייחשב לקדימון חובבני בהשוואה לרעש האדמה שיפקוד את הארץ.

מי יחליט מתי "קלו המים ותיראה היבשה" והמלחמה מאחור וההפגנה כאן? אולי ג'ו ביידן? אולי בני גנץ בפרישה מהקואליציה המתולעת? ואולי הציבור עצמו באורח ספונטני כפי שאירע בלילה שבו זמם נתניהו להדיח את גלנט והופל לקרשים, בשיטת נעמי שמר - "כשמתחילים ללכת אז זה מתחיל ללכת"?

אל לו לנתניהו להשלות את עצמו.

איש לא יחכה לוועדת החקירה. גם לא ראשי מערכת הביטחון, שבניגוד לו קיבלו ביושרה אחריות לשבר הלאומי. הם ימתינו רק עד שהוא יתפטר עימם, ולא יניחו לו למלא את מקומם בקרנפים עושי רצונו.

הליכוד המהסס להדיחו יבחר ברעד־אצבעות את יורשו, ותורכב ממשלה עד לסיום כהונת הכנסת. ליכוד בלעדיו.

כדאי לו לפרוש במועד. כי ממילא אינו יודע לאן פניו. שלשום האריך ביומיים את הפסקת האש, והצהיר ברהב כי ימוטט את חמאס ויחזיר את כל החטופים, ואמנם אפשר שיצליח, אך לא מן הנמנע כי לא יגיע ליעד באף לא אחד משני המתווים. הפסקות האש בשיטת הסלאמי מסוכנות.

איש לא יחכה לוועדת החקירה. גם לא ראשי מערכת הביטחון, שבניגוד לו קיבלו ביושרה אחריות לשבר הלאומי. הם ימתינו רק עד שהוא יתפטר עימם, ולא יניחו לו למלא את מקומם בקרנפים עושי רצונו

ה"אקונומיסט" הוא שבועון נשוא פנים והגיוני וצונן ושקול ונטול רגשנות, לא מתלהם ולא מקרין דיכאון תבוסתני, ובמאמר המערכת שלו, הקורא לפיטורי נתניהו, נכתבו דברים כהווייתם: A ceasefire is the enemy of peace because it would allow Hamas to continue to rule over Gaza.

לפי שעה מוסיף יחיא סינוואר לשלוט בליבת הרצועה. אפילו ביקר את החטופים. הוא ימשוך את ישראל עד לחטופים האחרונים.

אז ייעצר, וישאיר בשבי כעשרה גלעד שליטים חדשים. ומשפחת נתניהו תתמקם בווילה בקיסריה או ברחוב עזה בירושלים, ואולי מעבר לאוקיינוס.