אחרי עשורים שבהם ישראל סבלה מתיירות חוץ מדשדשת, בחודשים האחרונים אנחנו "נהנים" מזה. מדינות אירופה התיירותיות, שבהן יש הכנסות גבוהות במיוחד מתיירות, פנאי ותרבות, נפגעו באופן קשה יותר. מנגד, גם מדינות מבוססות נפט נפגעו קשה, כמו רוסיה והמדינות הערביות. זהו היתרון של ענפי הטכנולוגיה העילית - העולם תלוי בה במידה רבה ומיקומם הפיזי של העובדים גמיש יותר.
היצוא הישראלי מגוון גם בתחומיו וגם בשווקים העולמיים שלו והוא גם נהנה מיתרון הגודל - הקטן. מכות קטנות של תחומים מסוימים אינן מכות מחץ לכלכלה מגוונת. כרגע ישראל ניצבת בפני שני אתגרים גדולים - התעסוקה והאשראי, שגם קשורים זה לזה באופן מסוים. חלק משיעורי האבטלה הנוכחיים קשורים ככל הנראה למדיניות - נותר מצב שלפיו יש לא מעט מובטלים שלא משתלם להם למהר לחזור לעבודה. בביטוח הלאומי מכחישים זאת מכל וכל וטוענים שמדובר בתופעת שוליים, אבל זה לא נכון. האתגר הנוסף הוא היקף המינוף של פירמות ומשקי בית. אנחנו נוטלים הלוואות בסיכון גבוה ורק אם נחזור למסלולי צמיחה מהירים נוכל להתגבר על הסיכון הזה ולמנוע את משבר האשראי הבא.
שוק ההון נראה טוב, אולי טוב מדי. יש לו סיבות לכך, אבל זה לא בהכרח מלמד על רמת הסיכון שלו. גם שוק ההון זקוק להמשך האיתותים החיוביים מהשווקים הריאליים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו