פילוג באמריקה מפחיד ממש. בתי עסק בקליפורניה מכסים בקרשים את חלונות הראווה לקראת יום שלישי מחשש לגל מהומות אם תוצאות הבחירות לא יהיו בהתאם לציפיות.
"מי מבצע את מעשי הביזה באמריקה? רפובליקנים? דמוקרטים! הדמוקרטים תמכו בפורעים", אומר מארק לווין, שלא מסתיר את תמיכתו בטראמפ שעשה לדבריו ב-47 חודשים יותר ממה שביידן עשה ב-47 שנות קריירה. "אמריקה, יש לי שאלה אלייך", הוא מסכם, "מה עשה ביידן ב-47 שנה"?
לוין זועם על צמרת המפלגה הדמוקרטית, שלא עשתה לדעתו די למען השבת החוק והסדר מול גל המהומות ששטף את אמריקה בשנה האחרונה, ושחוזר לאחרונה להכות במקומות כמו פילדלפיה. יש משהו בדבריו. כלי התקשורת ופרשנים פוליטיים מאיימים שתומכי טראמפ יסרבו להשלים עם מציאות שבה יובס בבחירות, ומנבאים כי תגובתם תהיה גל מהומות, הרס ואלימות. כל זאת, כאשר גל מהומות אכן שוטף את אמריקה, אבל לא בהכרח מכיוונם של תומכי טראמפ. ואגב אי-קבלת תוצאות הבחירות, אולי כדאי להיזכר מי נמנעה מלשאת נאום תבוסה בערב הבחירות, איזה מחנה פוליטי ארגן מעגלי בכי, באילו קמפוסים התקיימו מעין טקסי אבל והוצעו שירותי תמיכה נפשית, והיכן סומן ניצחון טראמפ כטראומה פוליטית וכאסון לאומי שאין להשלים איתו.
ובינתיים סערה חדשה פרצה, כאשר מגיש CNN דון למון הודיע שניתק את קשריו עם מי מחבריו המצביעים לרפובליקנים. יש לי לא מעט חברים בשמאל, לרבות במפלגות השמאל, ומעולם חשבתי לנתק איתם את הקשר - בטח שלא תוך הצהרה בטלוויזיה. בשורות הדמוקרטים לא מיהרו לגנות את המסר המפלג הגלום בהכרזה על ניתוק קשרי חברות על רקע העדפות פוליטיות. אלו הם בדיוק הפילוג והשסע שבהם מואשם טראמפ, ושבהם מואשמים תומכיו, וזאת בזמן שדמוקרטים אינם מסתירים את "בעלותם" על קולם של אפרו-אמריקנים והיספנים, מסמנים את בחירתם הפוליטית של המוני אמריקנים כסכנה לדמוקרטיה ולשלום העולם (כן, עדיין) וכעת מצהירים בגלוי על ניתוק קשרים. אלה בדיוק הטקטיקות שמייצרות לא רק פילוג, אלא טרור פסיכולוגי: איך בדיוק אמורים להרגיש במרחב הציבורי תומכי טראמפ או רפובליקנים, כשהם מסומנים בעקביות כמחריבי הדמוקרטיה וכמי שראויים לסלידה ולהוקעה חברתית?
לדמוקרטים, כך מסתמן, יש בעיה עם הדמוקרטיה, והפוסל - במומו פוסל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו