ימין זה אִין, כך אמרו לי

ימין זה אִין. מי היה מאמין? אני פשוט נולדתי מאוחר מדי. 

הילדים שלי בחיים לא יאמינו שלהיות ילדה ימנית בתל אביב בשנות התשעים היתה חוויה טראומטית. מזל שפסטיבל רבין עוד קיים, קשר חי אל העבר. חייבים לקחת את הילדים לכיכר ב־4 בנובמבר. סבתא שלי מספרת איך הקימו את המדינה, אמא שלי איך שחררו את ירושלים, ואני עדות חיה לתקופה שבה כולם הפכו לימנים. 

במו אוזניי שמעתי ח"כ מש"ס מסביר ברדיו שבנט וסער מתחזים לימין. האבולוציה של הפוליטיקה הישראלית מעולם לא היתה מעניינת, מפתיעה ומשעשעת יותר. או שהוא צעיר, או שאני זקנה, או שלזיכרון הפוליטי שלי אין שווי שוק. 

עוד יש חיילים פלשתינים וגם שלטים האוסרים על כניסת ישראלים לבית לחם כשאני עוברת שם בדרך הביתה, אבל מערכת הבחירות גרמה לי להרגיש כמו מייקל ג'יי פוקס בסרטי "בחזרה לעתיד", שמוציא תמונה מהכיס לבדוק אם העבר נמחק. אז ככה: בדקתי בוויקיפדיה, הסכמי אוסלו קרו, ש"ס הצביעה בעד, אבל כפי שלמדנו מדרעי: רק חמור לא משנה את דעתו. בגלגול הזה, כשנתניהו בראש, החרדים ימנים. כל כך ימנים, שממרום ציונותם הם מטיפים מוסר לבנט וסער ואומרים שהם מתחפשים לימין. 

אבל יש כאן רובד נוסף. הציונות הדתית נוגסת הפעם בנתח המצביעים החרדים, כאשר פרחי ש"ס ואגודה מתפתים ללכת אחרי בן גביר וסמוטריץ', שמספקים אופציה חרדית דייה. מאות אלפים ממצביעי ש"ס וג' עברו בעשרים השנים האחרונות דרך מפעלי הכנסת האורחים של ברוך מרזל בחברון, טעמו חמין (לא ברור איך המאכל הזה הפך להיות כלי לשכנוע) ונקשרו לעיר האבות. כעת הם חשים חובה לגמול לו ולהצביע לבן טיפוחיו ולמפלגה שבמסגרתה ניסה בעבר להתמודד, אך נפסל בוועדת הבחירות. 

חרד"לים שרגילים להצביע ג' על פי הוראת הרב טאו, נשלחו הפעם לסייע למפלגת הציונות הדתית - בזכות האיחוד עם "נועם", שהסיכוי שלה להכניס נציג לכנסת שווה לסיכוי של זליכה להכניס כזה. קץ כל האידיאולוגיות, אמר מרקס, קץ כל הכותרות המגבילות, אומרים דה־פקטו ראשי המפלגות. ש"ס ואגודה זה ימין; למפלגת הציונות הדתית מצביעות משפחות חרד"ליות שמלבישות לבנות שלהן גרביונים לבנים ושרוולי שלושת רבעי אבל גם משפחות מבאר שבע שסומכות על בן גביר שיטפל בגנבי מתכות מהפזורה הבדואית. 

שני הפלגים האלה שמצביעים לאותה מפלגה, אגב, יעדיפו לא לשדך את הילדים שלהם אלו לאלו; בנט עם הכיפה הסרוגה הקטנה מקפיץ את הסקרים בזכות תוכנית סינגפור ובלי בחישה רבנית; מפלגתו של גדעון סער, טוענים בשמאל ובליכוד גם יחד, מבוססת בחלקה על אנטי־ביבים שלא מזהים עצמם עם הימין, ובחלקה על ימין חילוני, ונתניהו מבטיח שבין מתנגדיו כבר נמצאו העריקים שייתנו לו את הרוב המיוחל ביום שאחרי.

בקמפיין של הציונות הדתית משתמשים במינוח "פראיירים". בקטע טוב, כמובן. הנרטיב מהדהד ראיון של רזי ברקאי עם אמא של נפתלי בנט שסיפרה בשעתו כיצד כשעלו לארץ אמרה לילדיה "frayers are good", כלומר - תנו הכל למדינה. לציונות הדתית על מפלגותיה נמאס להיות פראיירית וזאת השורה התחתונה של משחקי הכוח עם נתניהו. את התוצאה נראה אחרי הפרסומות. 

רוצים לשמוע על המיוחדים שלנו?

אז הטרנד החם של האביב הוא ימין. כולם רוצים להיות ימין. כולם חושבים שימין זה טוב. מה זה אומר בעצם?

שזה לא ממש חשוב מי ימני. שזה בלתי מדיד, ההגדרה הזאת. שכל ראשי הסיעות של "הימין" יכולים למעשה להרכיב ממשלה גם בלי בחירות. שכל הטרטור האיום הזה מיותר. אם 80 מנדטים רוצים להיות ימנים, 80 מנדטים מוכנים לחתום על אותם קווי יסוד.

בבתי הדין הרבניים מתעקשים להחזיק עובדים סוציאליים שמשמשים לבורנטים במעבדה אנושית: האם הזוג הזה מסוגל לעשות שלום בית? האם את המשפחה הזאת באמת חייבים להרוס? אחרי הכל, יש להם ילדים משותפים, הישגים כבירים, זיכרונות, ותק, זהות משותפת. מדוע הם מתעקשים להתפצל? סטטיסטית, משפחות שמגיעות לתהום הזאת, כמו מפלגות לבחירות, כבר לא יתאחדו מחדש. 

אחרי מסע השמצות של פרסומאים או עורכי דין, אף אחד מהצדדים לא זוכר כיצד התחיל הקרע, לכולם ברור שמי שנפגע מהסכסוך המופרע הם הילדים, כלומר העם. הימין מוכיח גם הפעם שהשלם גדול מסך חלקיו - כל אחד ואחת מחברי הכנסת בסיעות הליכוד, ימינה, תקווה חדשה, ש"ס, אגודת ישראל, ציונות דתית ובטח שכחתי מישהו - קורא לעצמו ימין ומאופיין כימני לפי המבחן הישראלי, כלומר - לא שמח לראות מתנחלים מפונים מבתיהם וכן שמח לראות ממשלה תוקפת את אויביה גם במחיר תשלום בהאג. 

בלי הרס עצמי, בבקשה

מי מחליט מה זה ימין? בישראל תשפ"א - נתניהו. תשאלו את ליברמן ובוגי. המציאות הפכה את השמאלנות ללא רלוונטית, נתניהו הפך את הימניות לאופנתית. המפה הפוליטית זזה ימינה, אבל את גבולות הימניות הזאת קבעה מפלגת הליכוד. איך זה שהציונות הדתית לא קצרה את פירות הכישלון השמאלני? מדוע המתנחלים לא נחשבים אופנתיים אם "ימין" הפך להיות פסגת השאיפה הישראלית? אולי מאותה סיבה שאותם 80 מנדטים שקוראים לעצמם "ימין" לא בדיוק גרים ביהודה ושומרון. 

נתניהו התרגש בביקור בבית הכנסת העתיק בסוסיא ביום שלישי השבוע, והבטיח פיתוח באזור. פחות מ־3 אחוזים מהשטח שבין גוש עציון לערד מאוכלס ביהודים, באזור שלא נכלל מראש גם במפות הריבונות הכי מפרגנות. 

הר חברון הוא אחד האזורים השוממים שיש במדינת ישראל, וזה בקושי מעניין גם את מי שגר שם. מיליון שקלים לבית פרטי עם גינה על חצי דונם ביישוב קהילתי, חצי שעה מבאר שבע, פקקים ומשאיות שוטף פלוס שעה מירושלים. ממשלות השמאל והימין גם יחד לא ששו לפתח את האזור, חלקן לא הספיקו לפנות. כולם מדברים על הצלחת החיסונים, אף אחד לא מדבר על כישלון הריבונות, גם לא אלה שחיים בשטחים הרלוונטיים. 

אומרים שהציבור הישראלי מפולג, שהציבור הימני מפולג - בפועל מנגנון ההרס העצמי שמתפצל באובססיה חל בעיקר על המדינאים שלו. יכולת הפיצול הבלתי רגילה של הגוש מריחה כמו חמין אחרי מנת חיסון שנייה. 

כמחווה לגוש החרדי, נחזור לרבנות. בדיחה שנשמעת טוב יותר ביידיש, אומרת שפעם הגיע זוג לבית הדין, ולאחר שנכשל שלום הבית התגרשו, ותכף התחתנו שוב. שאלו אותם: למה התגרשתם אם שנייה אחר כך התחתנתם? נו, הם אמרו, בשביל זיווג שני זה ממש בסדר. בהשאלה, יכול להיות שיש ריחות שניתן לסבול גם בשביל בחירות רביעיות. בטח שבשביל חמישיות.