הכה במתנחלים והצל את ישראל

בזמן שטובי בנינו ובנותינו נלחמים על הבית, יש מי שמנצל את התקופה הקשה הזו לשיסוי, להסתה ולביזוי. שוב על המוקד: המתנחלים.

במשך שבועות הדחקתי, אילצתי את עצמי להתעסק בחיובי ובמאחד, לא בשלילי. יש מספיק אויבים, אמרתי, אסור להילחם גם בעצמנו. אבל ההסתה רק גוברת, ואנחנו משלמים מס ציבורי יקר על המבצע הקיומי בעזה, ועל האיפוק. המס הזה הוא מחיר כבד ביהודה ושומרון, שם מנהלים ארגוני השמאל מסע דה־לגיטימציה שמתיר את דמם של המתיישבים.

אותם ארגונים נטועים היטב בממשלות אירופה שמממנות אותם. הם גם נטועים היטב אצל אנשי מחלקת המדינה בארה"ב, אותם אנשים שביחס לעזה אפשר לשבח אותם מאוד על עמידתם לצד ישראל. אותם ארגונים גם מגובים בכל מיני ביטחוניסטים לשעברים, אנשי הקונספציה הכושלת, וכמובן מתוגברים בידי עיתונאי אג'נדה, שלא יחמיצו הזדמנות להכות במתנחלים שנואי נפשם.

השקר הראשון הוא שהגדודים הלוחמים הוסטו מעזה ליהודה ושומרון, ולכן לא היה מי שישמור על העוטף. "איפה צה"ל היה בזמן שאנשים נטבחו בבתיהם?" - שואלים בארגון השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", ורומזים שהדם של תושבי בארי וחולית על ידיהם של תושבי עתניאל וקדומים. "ההתנחלויות שודדות לנו את הביטחון", הם מטיחים, בעוד אותם מתנחלים לוחמים כתף אל כתף עם עירוניסטים וקיבוצניקים בלב עזה. בזמן שהם מסכנים את חייהם, מטנפים עליהם בארגוני השמאל שהם "שודדים את הביטחון".

זה לא רק גועל נפש, זה גם חסר היגיון. אורך הגבול עם עזה הוא 59 ק"מ. בשבת השחורה, למרות גדר, מכשול תת־קרקעי וימי, טכנולוגיה, תצפיתניות ולוחמים - חדרו המחבלים מכ־80 פרצות בגדר (הערכת צה"ל ב־9.10). אורך הקו הירוק הוא יותר מ־300 ק"מ בתוואי שטח מורכב יותר מהגבול עם עזה. איזו גדר היתה עוצרת משהו? המרחק בין קלקיליה לכפר סבא, לדוגמה, הוא 7 ק"מ. המרחק בין בארי לעזה? 9 ק"מ. המרחק בין כפר עזה לגבול הוא כ־2 ק"מ, וכך גם המרחק בין ניר עוז לגבול. כל זה בלי שהזכרנו את האיום הרקטי שכבר היום כיפת ברזל נאנקת תחתיו. למעשה, הלוחמים ביהודה ושומרון לא מגינים על הפופיק של יצהר, אלא על נתב"ג ועל תושבי כפר סבא ומכבים.

השקר השני הוא "אלימות המתנחלים".

העלילה שהמציאו ארגוני השמאל כדי להשחיר את המתיישבים - עכשיו הקמפיין הזה על סטרואידים. האלוף (מיל') ישראל זיו, שחתם קבע באולפנים, משקר ללא הפרעה ומגדיר את מה שקורה ביו"ש "כאוס", עם "פעילות בלתי נשלטת של מיליציית הגבעות" ורצח פלשתינים. "הייתי אתמול עם האלוף והיום עם מפקד האוגדה", אמר לי מפקד בכיר, "אין שום דבר, זה קשקוש. בזמן האחרון, למרות המסיק, אין כלום".

מפקדים ברחבי יו"ש מעידים דווקא על ירידה במתיחות, כשבשבוע הראשון אכן היתה יותר מתיחות. אגב, גם גורמים בתוך לשכת אלוף הפיקוד מעידים כך. ההפך הוא הנכון - יישובים שלמים נמצאים בחרדה ביטחונית קיומית כי רוב הגברים גויסו למילואים, והם יודעים היטב ששכניהם לא יבחלו בעשיית זוועות בארי אם רק יוכלו.

השקר הראשון הוא שהגדודים הלוחמים הוסטו מעזה ליהודה ושומרון, ולכן לא היה מי שישמור על העוטף. "איפה צה"ל היה בזמן שאנשים נטבחו בבתיהם?" - שואלים בארגון השמאל הקיצוני "שלום עכשיו", ורומזים שהדם של תושבי בארי וחולית על ידיהם של תושבי עתניאל וקדומים

התירוץ התורן הוא ש"המתנחלים" יציתו את יהודה ושומרון. שוב האשמת קורבן, שוב לא מבינים מי האויב, שוב לא מקשיבים לו. כשרצחו את תושבי הקיבוצים כינו אותם "מתנחלים", כי האויבים שלנו לא מבדילים בין דם לדם, רק אנחנו עושים את זה.

אבל זה לא חייב להיות ככה. אלחנן קלמנזון מעתניאל קפץ כדי להציל את תושבי בארי ושילם בחייו. כך גם משה ברששת מקריית ארבע, שהגיע להציל את תושבי חולית והציל עם חבריו 150 נפשות.

אל תיתנו להסתת האולפנים לשטוף לכם את המוח. אנחנו אחים, אחים בחיים ואחים בדם.