איפה הוא יוסף אחינו

רגע אחרי שנורתה יריית הפתיחה לציון 30 שנה להסכמי אוסלו, קיבלנו את השיעור הטוב ביותר על תוצאותיהם. שיירה שגרתית ומתואמת של מכוניות ישראליות עשתה את דרכה לקבר יוסף בשכם, כשפלשתינים הפעילו מטען חבלה שפצע ארבעה חיילי צה"ל.

מטח האש והגופרית התקשורתי שחטפו מי שהעזו להגיע לקבר יוסף שני רק למטח האמיתי שחוטפות שיירות האבטחה הצבאיות בשכם עצמה. מה לא אמרו עליהם? שהם מטורללים שמסכנים חיים בשביל קבר, שלא בשביל זה הקמנו צבא, שבכלל קבור שם שייח' מוסלמי ומה יש לנו לחפש שם. חיילי צה"ל, אגב, נצפו בסרטונים כשהם רוקדים במתחם הקבר עם האזרחים שהגיעו.

את השאלה "מה יש לנו לחפש שם" צריך היה אולי להפנות ליצחק רבין, כשחתם על הסכם אוסלו ב' בספטמבר 1995. ההסכם קבע שהרשות הפלשתינית תישא באחריות להגן על האתר ולהבטיח אליו גישה חופשית ובטוחה של יהודים. אפשר להגיד הרבה דברים על מסורת הקברים היהודית, אבל דווקא על קבר יוסף לא כדאי לבזבז תחמושת. מדובר באתר שלמרות שאין לו גושפנקה ארכיאולוגית, ייחודו הדתי לא מוטל בספק. נוצרים, מוסלמים ויהודים זיהו את המקום כקבר יוסף ומתפללים בו זה כמעט אלף שנה. כמו מערת המכפלה, גם קבר יוסף נתפס תמיד כאחד מסממני הקשר היהודי לארץ הזאת.

הפלשתינים הבינו זאת תמיד. חודשים ספורים לאחר חתימת ההסכם כבר התקיפו כוחות פלשתינים את מתחם הקבר בירי, וחמש שנים לאחר מכן הופקר שם חייל צה"ל מדחת יוסף, שנפגע מירי פלשתיני ודימם למוות בזמן שראש הממשלה ברק חיכה לחילוץ הפלשתיני, שהגיע שעה מאוחר מדי. אותו ברק, אגב, תקף את הסכם אוסלו ב' כשר בממשלת רבין. כפי שמצטט יובל בלומברג בספרו החדש והמעמיק "מלכודת אוסלו" (גילוי נאות: ערכתי אותו), רבין החמיא לברק על שהוא עושה "קולות של אופוזיציה", אך הבהיר: "לא האמנתי שנגיע להסכם כל כך טוב. האינטרסים הביטחוניים שלנו מובטחים".

מדינת ישראל נטשה את שכם והקימה רשות פלשתינית בתנאי שהרשות הזו תערוב לביטחונה של ישראל ותאפשר לה לשמור על כבשת הרש שלה: גישה חופשית לאתר קדוש. זה רבין חתם, לא אורית סטרוק. הפלשתינים מעולם לא כיבדו את ההסכם, אבל היהודים (סליחה, "המתנחלים") מוקעים על שהם מעיזים להמשיך לנסות להגיע לקבר יוסף. חירויות האזרח בישראל 2023 כנראה מוגבלות לזכות ההפגנה בלבד.

האם חיילים נפגעו כדי להגן על מטורללים שרוצים להתפלל בקבר? נזכיר שסייר עירוני נהרג לא מזמן כדי להגן על מטורללים שיצאו לבלות בתל אביב. אל תגלגלו עיניים. האויב מתייחס לאלה כמו לאלה כ"מתנחלים". רק אנחנו, בטובנו ובתמימותנו, מתעקשים שיש הבדל. מספרים לעצמנו שאם רק נמתח קו דמיוני ולא נחצה אותו אפילו באצבע, הפלשתינים יואילו בטובם לוותר על חלום המדינה הפלשתינית בין הירדן לים ויפסיקו לטבוח בנו. מדברים ללא הרף על הצורך ב"הסכם מדיני", ולא ממצמצים כשהפלשתינים מצפצפים על ההסכם הרציני היחיד שנחתם כאן. הרצון היהודי להתפלל באתר קדוש מסומן כטירוף, הרצחנות הפלשתינית - כגזירת גורל. 30 שנה אחרי כן אנחנו אמורים להיות חכמים מספיק כדי להבין שלא צריך לשאול למה להתפלל בשכם, אלא למה להפקיר אותה.

מדי פעם מזמינים אותי להצטרף לשיירה הממוגנת הנוסעת לקבר יוסף. אני תמיד רוצה, ותמיד מוצאת תירוץ. גם מטעמים לוגיסטיים, כי למי בעצם נוח לנסוע לשכם באמצע הלילה, אך לא אשקר, גם מחשש. כל פעם מחדש אני שמחה וגאה לגלות שיש בינינו גיבורים שמוכנים לעשות את הדרך הזו. יחד עם חיילי צה"ל המסורים, שמנצלים את ההזדמנות לפעילות מבצעית, הם מוודאים שלא ניאלץ כיהודים להסתגר מאחורי חומות וגדרות. בזכותם ישראל חופשית ובטוחה יותר.