נזקי החוץ של תבהלת הפנים

ביה"ד הבינלאומי הפלילי בהאג - ארגון שבמהותו עוין את ישראל - ארגוני BDS וסתם אנטישמים ברחבי העולם מחככים ידיהם בהנאה למראה העזרה הבלתי צפויה המגיעה אליהם מישראל.

השיח על ההשפעות ההרסניות שיש לחציית הקווים האדומים ולשבירת כללי המשחק בידי הקיצוניים שבמתנגדי הרפורמה, נוגע לרוב להשפעות הפנימיות על החברה ועל צה"ל. אך יש לתת את הדעת על הפוטנציאל שיש במעשיהם לנזקים חמורים מחוץ לגבולות ישראל - כמו התרומה לארגוני הדה־לגיטימציה, לצד הפגיעה בהסכמה הישראלית חוצת המחנות והמפלגות שלביה"ד בהאג אין שום סמכות שיפוטית על ישראל ועל אזרחיה.

ב־2016 אימצה הברית הבינלאומית לשימור זכר השואה (IHRA) הגדרה חדשה לאנטישמיות, שאומצה בידי עשרות מדינות ומאות גופים ציבוריים בעולם. להגדרה אין מעמד משפטי, אך מדינות וגופים ציבוריים החליטו על קבלתה ועל יישומה.

אחת מהדוגמאות המעשיות שבהגדרה היא השוואת ישראל ומדיניותה לנאצים, כלומר שישראל עושה לפלשתינים את מה שהנאצים עשו ליהודים. והנה, האלוף (מיל') עמירם לוין כבר לא מסתפק בזיהוי תהליכים מעורפל יחסית כמו חברו יאיר גולן. הוא השווה במפורש את המדיניות לזו הנאצית, ואף את הפרעות בחווארה לליל הבדולח. האנטישמים כבר לא צריכים "הוכחות", כביכול. אף ארגון מתעשיית "זכויות האדם" האנטי־ישראלית לא ישתווה בערכו ל"אישור" שקרי ונבזי מפי אלופים במילואים.

נזק נוסף וחמור כרוך בתבהלה מפני ביה"ד בהאג. "כל לוחם", מבהיל אותנו אמנון אברמוביץ, "בנח"ל, בגבעתי, בגולני, בכפיר, שתהיה תמונה שלו בשטחים הכבושים ושייסע לראות משחק בספרד או באנגליה - ימצא את עצמו בתא מעצר". אברמוביץ', לצורך התבהלה, לא מספר שבכל 20 שנות קיומו, בביה"ד נשפטו מעטים מאוד, ותמיד בכירים ביותר. לוחמים, ואף קצינים שאינם הבכירים ביותר, הם לא מעניינו.

ישראל, בדומה לארה"ב, מעולם לא אשררה את אמנת רומא, שהיא הבסיס לפעולת ביה"ד. כל ממשלות ישראל, כולל זו של לפיד, הבהירו שלביה"ד בהאג אין שום סמכות על אזרחי ישראל. מומחי התבהלה יוצרים את הרושם המוטעה שהרפורמה המיועדת היא זו שתביא כביכול להתערבות ביה"ד בהאג. אלא שביה"ד הזה עשה תרגיל לא משפטי בעליל במסגרת הסטנדרט הכפול כלפי ישראל, כדי לנסות להפלילה.

אף שפעולות החקירה והשיפוט רלוונטיות רק למדינות ריבוניות, ביה"ד החליט שהוא יכול לבחון גם את "המצב בפלשתין" כאילו היא מדינה, אף שהרש"פ אינה מדינה. ובכלל, כבר ב־2019 החליטה התובעת כי יש מקום לחקירה, וב־2020 וב־2021 ביה"ד הכריע כי יש לו סמכות שיפוטית, הרבה לפני הרפורמה. מופרך לחשוב שגוף שנטל סמכות שיפוטית תוך גילוי סטנדרט כפול, שמפלה רק כלפי ישראל, ושבסיס החקירה שלו על ישראל נשען על ארגוני דה־לגיטימציה, יכניס לשיקוליו ויכוח על הרפורמה.

כמו כן, הרפורמה מתמקדת בהיבטים של משפט מנהלי וציבורי, ולא נוגעת להיבט הפלילי. בביה"ד בהאג פועל עקרון המשלימות. משמעותו: אם מערכת החקירה הפלילית במדינה פועלת כראוי בחקירותיה - ביה"ד לא יתערב. יכולת החקירה הפלילית של ישראל את חייליה במקרים חריגים לא קשורה כלל לרפורמה המיועדת. מכל זווית ראייה של הסוגיה, התבהלה הזאת לא מחזיקה מים.

כעת, נוסף על הטיותיו הרגילות, ביה"ד זכה לכך שנשברה ההסכמה הישראלית בדבר חוסר סמכות השיפוט שלו על ישראל. והיא נשברה רק כי קיצוני המחאה חיפשו עוד נושא להבהיל באמצעותו את הציבור, במאבק שכל הכללים בו נשברו.

בעידן שבו יצירת התבהלה היא מה שחשוב, חציית הקווים האדומים מאפשרת פגיעה מופקרת בישראל. רשעים חורשי רעתה של ישראל, כך מתברר, מלאכתם נעשית בידי אחרים - מישראל.