אנס = אסיר ביטחוני? נחשו מי ירוויח

כשששמעתי שהצעת החוק המוזרה והביזארית ביותר, אונס על רקע לאומני, עברה בכנסת השבוע - נדהמתי.

שאלתי את עצמי: האם לקורבן אונס יהודייה כואב יותר מאשר לקורבן אונס ערבייה? הייתכן שהאנס יבחר את קורבנו על רקע לאומני? התשובה ברורה וחד־משמעית: לא.

הצעת חוק שלא באה בעקבות תופעה כלשהי, ושלפיכך גם לא באה להילחם בתופעה ממשית, היא הצעה פופוליסטית שמטרתה למשוך תשומת לב. עובדה שאני מקדיש לה השבוע את מאמרי.

יותר מכך, הצעת החוק באה להפריד ולהעמיק את השנאה בין יהודים לערבים אפילו בשיח על הנושא, ואין בה דבר כדי להגן על קורבנות האונס. זה מצער מאוד שהארגונים הפמיניסטיים נכשלו הפעם כישלון חרוץ, לא ידעו להעלות את הנושא על סדר היום באופן ראוי ולא התאמצו מספיק כדי לבלום את החוק ההזוי הזה.

אונס הוא אונס, אין לו רקע לאומני ואין לו רקע אחר. אנס הוא פושע לכל דבר ועניין, ויש להביא כל אנס למשפט ולהחמיר עימו ככל שניתן. עם זאת, אין צורך לנצל את הכנסת ואת העובדה שיש כיום רוב קואליציוני אוטומטי וקיצוני ביותר כדי לקדם הצעות חוק מסוג זה, במיוחד כשאין מדובר בתופעה.

האם קורבן אונס שעברה את הטראומה הזו בגלל אנס יהודי אמורה להרגיש יותר טוב? פחות כואב? חוויה אחרת? ברור שלא, לכן החוק נועד להכשיר טענות עתידיות של קורבנות אונס, וכדי שהחוק ייטיב עימן בהגדלת פיצויים, כדי שאותם חברי הכנסת שתמכו בחוק "יחגגו" גם על חשבון קורבנות האונס.

ידוע כי האסירים הביטחוניים הפלשתינים בישראל לא מקבלים בתאים שלהם עבריינים פליליים כמו גנבי רכב או אנסים, כי גם האסירים הביטחוניים מבינים היטב את חומרת המעשים של האנסים ומנדים אותם גם בכלא.

כאזרח המדינה, כבן אדם, הייתי מצפה דווקא מקואליציית הימין מלא־מלא שתקדם חוק שיחמיר עם מנהיגי דת, שלא אחת אנחנו שומעים על הסתבכותם בהטרדות מיניות. בשל הלחץ האדיר שמופעל על הקורבנות - הן נמנעות מהגשת תלונות, והדברים נסגרים בפורומים מקומיים מבלי שהם מובאים לדין בבתי המשפט בישראל, ומבלי שנעשה צדק עם הקורבנות.

כיום החוק הזה יכול דווקא להיטיב עם האנסים עצמם, ולכל אנס יהיה אינטרס לטעון שהדבר התרחש על רקע לאומני, ובכך לאפשר לבני משפחתו, בניגוד לעצורים פליליים אחרים, לפנות לגורמים השונים ברשות הפלשתינית ולבקש סיוע, עזרה ואפילו קצבה חודשית - כי הוא אסיר ביטחוני, באישור בית המשפט בישראל.

כאב האונס והחוויה הקשה והטראומטית לא ניתנים לחלוקה על רקע לאומני או פלילי. מדובר בחוויה המלווה את הקורבן לאורך כל שנות חייה, ויש לפעול לחוקק חוקים שייטיבו עם הקורבן בשיקום ובחזרה לחיים נורמליים, ולא לחפש מניעים אחרים.

באונס יש לעבריין השפל מניע אחד ויחיד - הרצון לספק את עצמו בדרך שמשפילה את קורבן האונס.