לפני 90 שנים, במאי 1933, התכנסו בגרמניה סטודנטים ופרופסורים ושרפו יותר מ־20 אלף ספרים שנבזזו מספריות ומאוספים פרטיים.
זה נעשה בליווי מוזיקלי של מקהלות אס־אס ואס־אה. מי שניהל את האירוע היה יוזף גבלס, שר התעמולה הנאצי. הסטודנטים במדי אס־אס ואס־אה השליכו את הספרים, וגבלס הכריז על "סוף עידן האינטלקטואליזם היהודי". הספרים, שרובם היו כתבים של סופרים יהודים והיתר של קומוניסטים, היו תחילת התהליך שהוביל לתוצאות הנוראות של השואה וחיסול שיטתי של יהודים בגרמניה ובשותפותיה. היה זה המשורר המופלא היינריך היינה שאמר שנים קודם לכן: "במקום שבו שורפים ספרים, סופם שישרפו בני אדם".
וכאילו שום לקח לא נלמד, זה מביא אותנו לדיון בשריפת הקוראן רק לפני שבועיים ליד המסגד הגדול בשבדיה, במהלך חג הקורבן, על ידי מהגר עיראקי נוצרי. זה הוביל לעתירה לבית משפט של אחמד עלוש, מוסלמי תושב שבדיה, שדרש לאפשר לו לקיים הפגנה מול שגרירות ישראל בשטוקהולם ולאפשר לו לשרוף ספר תנ"ך במהלך ההפגנה. החלטת בית המשפט אישרה את בקשתו.
רה"מ בנימין נתניהו הגיב לאחר החלטת בית המשפט ואמר: "מדינת ישראל רואה בחומרה רבה את ההחלטה המבישה הזאת, שפוגעת בקודש הקודשים של העם היהודי. יש לכבד את הספרים המקודשים לכל הדתות".
נשיא המדינה, שגינה את שריפת הקוראן, אמר: "כנשיא מדינת ישראל, גיניתי את שריפת הקוראן המקודש למוסלמים בכל העולם, שהתרחשה בשבדיה, וליבי נחרד כעת מהכוונה לשרוף שם את התנ״ך - ספר הספרים הנצחי של העם היהודי".
כל הניסיונות למנוע את המעשה עלו בתוהו. פניות משגרירות ישראל נענו שמדובר במשהו מקודש בשבדיה - חופש הביטוי. סופו של דבר, עלוש לא שרף את ספר התנ"ך שהיה בידו. בעודו מוקף בסקרנים רבים, וכשהוא אוחז בידו מצית, אמר שרק רצה לברר שאין אכיפה בררנית בשבדיה. אז קיבלנו אכיפה לא בררנית, אבל גם תקדים מסוכן. הרוחות הקיצוניות באירופה, וגם בכמה מדינות בארה"ב, מאיימות להטביע את העולם ואותנו בגל עכור של אנטישמיות ושל מעשים קיצוניים. בישראל כולם הזדעזעו מהרעיון של שריפת התנ"ך, מעשה שמייד מקבל רפרור לליל שריפת הספרים בברלין.
אלא שהזעקה הישראלית־יהודית היתה צריכה להישמע לא רק כאשר בית המשפט בשבדיה התיר לשרוף תנ"ך יהודי. היא היתה צריכה להישמע, כאן בישראל ובקרב ראשי יהדות העולם, כאשר שרפו, רק לפני שבועיים, ספר קוראן באותו מקום. כי מי ששורף קוראן, סופו שישרוף תנ"ך וגם את הברית החדשה. וכולם היו צריכים להזדעק ולהוקיע. אלא שבעוד בישראל זעקו מרה על האפשרות שישרפו ספר תנ"ך, לא שמעתי זעקות בעוצמה דומה, או בכלל בכל עוצמה, למעט הגינוי של הנשיא הרצוג, כששרפו קוראן.
הצביעות הזאת חייבת להיעלם מחיינו. הספרים הקדושים לכל הדתות צריכים להיות קדושים, ובכן, לכל בני האדם ולבני כל הדתות באשר הם.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו