חבר יקר סיפר שבמהלך הבדיקות המקדימות והפולשניות לתרומת הכליה שלו, הוא נשאל (על פי חוק) אם יעדיף שהכליה שלו תגיע ליהודי, ואף שהכין נאום בבית - יצא שהוא גמגם משהו עם "עניי עירך קודמים". הרופא החניק חיוך: "אני לא צוחק עליך, חלילה, פשוט בכל פעם מחדש רק דתיים נבוכים לענות על השאלה הזאת. תורמים לא דתיים אפילו לא ממצמצים, ברור שהם יתרמו למישהו מהעם שלהם. חלקם אפילו נעלבים מעצם השאלה".
נזכרתי בסיפור כשנתקלתי בכתבה רצינית מאוד ב־ynet ובוואלה! על כך ששוב הוכח שהציבור הדתי והימני בארץ הוא גזען יודונאצי מסוכן ושונא אדם, או במילים שלהם: העיתונאי (והאח של עמית) ארנון סגל תרם כליה, אבל ליהודי. זה היה המסגור, והייתי עדין.
להציל חיים של אדם זר שלא פגשת מעולם זה נחמד, אבל התודה האמיתית לארנון מגיעה כי בזכותו חזו גולשי הרשתות בהתגלות: מגן העדן נחתו מלאכים, יצורים נעלים, אזרחי העולם החופשי, שפסקו בצורה חד־משמעית: ארנון סגל, וכל מי שבחר לתרום כליה לבני עמו במקום לעם אחר, הוא גזען מטונף. כן, מה שקראתם.
לדידם של אותם חסידי אומות העולם, אדם שפוי בדעתו (לכאורה) שהחליט לצאת למסע ארוך, כואב ומסוכן שבסופו הוא עוקר איבר מגופו כדי להציל חיי אדם זר שמעולם לא פגש - הוא, כאמור, גזען. למה? כי כשנשאל, השיב שהוא מעדיף שהכליה תגיע ליהודי.
מכיוון שלאותם שליחי הבורא הישירים לענייני מוסר שאנו עפר לרגליהם אין כמובן פנאי להתעסק בהבלי העולם החומרי הזה, יצא ממש במקרה שאף אחד מהם לא תרם כליה בעצמו. לא לסיני, לא לערבי, וכמובן לא ליהודי. אך לא משנה! כה אומרים חכמינו שליט"א: אדם שבחר לסכן את החיים שלו כדי להציל יהודי ולא את אזרח העולם, הוא לא גיבור - אלא אדם שצריך להתבייש בעצמו.
הרהיבו עוז כמה מלאכים, שדרשו שפרויקט "מתנת חיים" ייפסק בגלל האפליה. שוב: יש השואפים לחוק שבמסגרתו אנשים שחיים בסבל נוראי אמנם ימותו בוודאות, אך המחיר זניח לעומת התוצאה הסופית: אותם זכי הנפש ונקיי הכפיים יזכו לישון בשקט בלילה, כאזרחי עולם נעלים מוסרית יותר מכולם.
ישבתי וחשבתי. מה גורם לישויות נעלות שלא תרמו כליה מעולם להטיף לתורמים? הרי רובם (לכאורה) לא טיפשים. התשובה מתחילה ונגמרת בעובדות: תורם הכליה הממוצע בישראל הוא יהודי/יה, דתי/יה לאומי/ת, בגילי 25-40, עוסק/ת במקצוע הקשור לחינוך ומתגורר/ת לרוב בהתנחלות.
זה כל הסיפור.
כואבת ההכרה בעובדה שהסרוג־מתנחל הממוצע שתורם כליה ידרוש שהיא תגיע אליהם(!), ולא לאף אחד אחר. גם אם הם שמאלנים, חילונים, להט"בים ופוסט־ציונים - זה לא משנה, כי מבחינת התורם מדובר במשפחה מורחבת, ומשפחה לא בוחרים. ההפנמה שאדם ממגזר שהם נהנים כל כך לתעב ולשכנע שהוא מקור הרע מוכן לסכן למענם את החיים, יוצרת דיסוננס המשבש את דעתם. הם? יותר טובים מאיתנו?!
לו היה ניתן, הייתי תורם לאותם המלאכים הקנאים קצת מודעות עצמית. אבל על מי אני עובד - כמו עם כליה, הייתי משקשק, מתחמק ומפנה אותם ליישוב יצהר. יש שם רחוב שלם של תורמי כליה. אולי נשארה שם גם טיפת מודעות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו