ומי יחקור את הפרקליטים?

העיתונאית החוקרת אילה חסון פרסמה חשד כי גורמים בפרקליטות הדליפו מידע מתיקי חקירות לכנופיית הפשע הצפונית אבו־לטיף. מזעזע? כן. מפתיע? לא.

כבר ראינו את פרקליטת מחוז תל אביב רות דוד חשודה בזיקה לכנופיית אברג'יל, וראינו איך נקבר החשד. המשטרה הכפופה לפרקליטות לא תחקור כראוי את פרשת אבו־לטיף. הרי ראינו מה קרה לתיק החקירה של דוד: הוא "נסגר", ואחר כך "בוער", כלומר הושמד, "בטעות", תחת הנהגתו של פרקליט המדינה דאז שי ניצן.

פרשת אבו־לטיף לא תיחקר כראוי. הרי עינינו ראו את מעללי הפרקליטות, והמשטרה שבשליטתה, בשורה של פרשות קודמות. האם נחקרו האשמותיו של תת־ניצב גיא ניר על "שיטת יצחקי" לסיכול מינוי של מפכ"ל ולסחיטה של אנשי ציבור (ב"מסמך יצחקי")? האם נחקרה פרשת הממד החמישי? כן, נבדקה תקינות הפטור ממכרז... צדדיה הפליליים נקברו, כי הרי אין בארץ גורם שאפשר לסמוך עליו לצורך חקירת מפכ"לים לשעבר וחברה שעומדים בראשה אנשים כמו גנץ ובן־ברק.

במשפט נתניהו נחשפות עבירות חמורות: עינוי נחקרים, סחיטה באיומים, פלישה לטלפונים פרטיים ללא הסמכה, שיבוש הליכי משפט באמצעות הטעיות מחפירות של הסנגורים והשופטים, רשלנות ומשוא פנים. האם יהיה במערכת גורם כלשהו שייפרע עם האחראים בתום המשפט? האם מישהו ממתנגדי הרפורמה המשפטית או מהמצדדים בה יכול להניח שיהיה גורם כזה?

עמית מררי, המשנה ליועץ המשפטי לענייני פלילים, מונתה "לחקור" את פרשת הריגול ההמוני אחר אזרחים בכלי נשק דיגיטליים המשמשים נגד אויבים. "לחקור" במירכאות, מפני שהיא והיועץ שמעליה היו אמורים להיות בין הנחקרים. קוראים לזה טיוח. היה קשה לראות את עזות המצח שלה בפני חברי הכנסת חסרי האונים, המבקשים ולא מקבלים הסברים לטיוח. קשה, מפני שחברי הכנסת מהאופוזיציה ומהקואליציה הם נציגינו, שומרי האינטרסים והערכים שלנו, והם שעמדו בעליבות מול מי שחמסו את הריבונות של כולנו.

הדבר הזה לא יכול להימשך. חברי הכנסת המיליטנטיים של הליכוד מוליכים אותנו שולל בהצהרות לוחמניות אך חסרות תוקף. הליכוד חייב להבין שבלי לחטא באור השמש את כל השחיתות שבמערכות לאכיפת החוק - אין דרך להסביר לציבור את הצורך הדוחק לגדור את כוחן למתחם תפקידיהן הלגיטימיים. רק כך ייתכן שחלק ממגיני המערכות החשובות האלה יבינו את טעותם. יבינו שהם לא מגינים עליהן - אלא מסייעים להשקעתן בשחיתות. שהם מגינים על כוח מוחלט, המשחית באופן מוחלט.

הדרך לשם אינה רק במעין מח"ש חדשה, עצמאית מהפרקליטות, שכן גם זו תהיה כפופה למישהו. האם היא תוכפף לשופט, למשל, כהצעת ח"כ משה סעדה? הרי גם עכשיו הפרקליטות והמשטרה כפופות ליועמ"ש, אדם שאמור להיות כשיר לכהונת שופט בכיר. האם היועמ"ש התערב בפרשות רות דוד, ב"מסמך יצחקי", בניסיון ההשתלטות של שי ניצן על המכון לרפואה משפטית, ב"פגסוס" (כן, דומה שהוא שלח מישהי לטייח אותה), בממד החמישי (כן, הפרקליט הכפוף ליועמ"שית סגר את התיק)?

אכן, נחוצה מחלקה לחקירות פרקליטים ושוטרים, שיעמוד בראשה אדם שדומה במעמדו ובסמכותו למבקר המדינה, אבל כמו ביקורת המדינה - היא צריכה לדווח לוועדת כנסת מיוחדת. וגם בזה אין די: יש להסמיך ועדת כנסת לשמוע עדים באזהרה, למסור אותם לחקירה כשהם מעידים שקר, ולמנות תובעים מיוחדים לביעור שחיתויות בפרקליטות ובמשטרה. אחרת נראה הרבה "עמית מרריות" זחוחות בוועדות הכנסת.

אולי שר המשפטים יריב לוין מקווה שפרשה תרדוף פרשה, ושכך יוארו עיני האנשים לראות שתיקון המערכת הוא הכרחי. הוא טועה. הציבור הבליג על חדירת אברג'יל לפרקליטות ולרשות המסים, מפני שהעיתונות השתיקה ולא היה מי שיחקור. בלי העצמת סמכויות הכנסת - מערכות האכיפה שלנו עלולות להירקב כליל.