ממרד בר כוכבא ועד היום: האש עוד בוערת

1 לפני רבי שמעון בר יוחאי היה רבו הגדול, עקיבא בן יוסף. ברגע מסוים בהיסטוריה עברה התורה שבעל פה דרכו, החלק הגלוי שבה ותורת הסוד. מארבעת החכמים שנכנסו לפרדס הסוד (האוניו־מיסטיקה), היה רבי עקיבא היחיד שנכנס בשלום ויצא בשלום. 

רבי עקיבא קשור ישירות לל"ג בעומר, מכיוון שהיה האידיאולוג הראשי של מרד בר כוכבא שפרץ בשנת 132. הוא ראה בשמעון בן כוסבא "משיח", וסימן את ההלכה לדורות, שמשיח אינו מיסטיקן או עושה ניסים, אלא מנהיג פוליטי שנמשח בשמן להוביל את העם לעצמאות ולשחרור מעולה של רומא.

2 מנהגי האבלות בספירת העומר אינם מוזכרים בתלמוד ולא בתקופת הגאונים. הם נכנסו למסורת היהודית לפני כאלף שנה בתגובה לחורבן הקהילות הנורא בתתנ"ו (1096) בתקופת מסעי הצלב הראשון, מכיוון שעיקר הפרעות אירע בימי ספירת העומר. לזה נוספה ההערה בתלמוד, שבתקופה זו מתו אלפים מתלמידי רבי עקיבא "מפני שלא נהגו כבוד זה בזה". התלמוד השתמש כנראה בשפת צופן, כדי לספר שהתלמידים השתתפו בפעולות גרילה צבאיות. הרב משה צבי נריה הסביר שבשעת מלחמה "לא נוהגים כבוד" במסגרת ההיררכיה החברתית הרגילה; מה שקובע הוא היררכיה פיקודית צבאית. המרד נחשב "מלחמת מצווה", ורבי עקיבא שלח את תלמידיו למלחמה על עצמאותנו, שבה נפלו מות גיבורים.

3 אש המדורות בל"ג בעומר היא אש המרד שהציתו רבי עקיבא, בר כוכבא וצבאו לקוממיות ישראל בארצו. המרד הצליח בתחילתו, כדי כך שלגיון רומי שלם נמחק מהרשומות ובר כוכבא הכריז על עצמאות בחלק מהארץ. הרומאים שלחו עוד לגיונות וחילות עזר, ובשנת 135 הצליחו לדכא את המרד באכזריות. חורבן הארץ בפעם הזאת היה גדול מהחורבן בשנת 70. רבי עקיבא עצמו נתפס והוצא להורג, ואיתו שדרת מנהיגות רחבה. זעמו של הקיסר אדריאנוס היה כה גדול, עד שציווה למחוק את השם "יהודה" מהרשומות ולהחליפו ב"סוריה־פלשתינה". הוא חשב שבתוך דור או שניים היהודים ישכחו את ארצם ויחדלו מלשאוף לעצמאות.

4 זה הרקע לבריחה של רשב"י למערה. ציון חגרה שק, הריבונות אבדה והרעיון הלאומי נכנס לתרדמת. הגיע הזמן להתכנסות ולשיקום הרוח. כשהגוף הלאומי מתפורר, נותרת הרוח חשופה ליחידי סגולה המתעסקים בשכבות הסוד של הטקסטים הקדומים, בניסיון למצוא פשר עמוק למציאות הקשה, לחיים בגלות אישית ולאומית. עכשיו צצו ועלו מההריסות פרחי חשיבה נועזת, פנימית, שבהיותה נחלת מעטים, התכתבה עם פילוסופיה, תיאולוגיה ואפילו עם מיתולוגיה במסלול אחר מהעיסוק בטקסטים הגלויים.

בעוד בחוץ קרסו מבני הממלכה היהודית, בפנים הוקמו מבני הממלכה הא־לוהית, שלתוכה נכנס העם היהודי לתקופת תרדמת. הוא תפקד כ"מת־חי": יצור כלאיים שלא נודע כמותו בהיסטוריה; עם ללא ארץ, המפוזר באלפי קהילות בעולם, שחייהן התארגנו מלידה ועד מיתה באמצעות המשפט העברי וההלכה, וטקסיהן שימרו את התקווה לשוב ביום מן הימים הביתה לציון. בעומק המציאות עסקו יחידי הסגולה בחלומות גאולה אישית ולאומית. כך, קיוו, תיגאל הרוח ותשוב לתחייה.

5 אי אפשר לתאר את העידן החדש בתולדותינו, ובתוכו תנועת ההשכלה, הציונות והקמת המדינה - ללא העיסוק המתמיד בפנימיות הרוח, בשכבות העומק של העברית, במיתולוגיה של ההלכה, בחלומות המלכות, בשוטטותם של המיסטיקנים, נוודי הרוח שהבקיעו דרך בעולמות שנדמו חסרי צורה ואליליים כאחד. לזה צריך להוסיף את היחס אל ה"משיחיות" - פעמים בהערכה ופעמים בפחד מפני הלא־רציונלי. אפילו המרידה בדת - כולל מהפכת החילון - השתמשה בכלי חשיבה נועזים שפותחו באותו חלק נסתר של החשיבה הדתית. 

בל"ג בעומר אנו מציתים גם את האש הפנימית הזאת, ושתיהן יחד מחממות את תקוותנו: אש העצמאות והריבונות המדינית, ואש בניין הרוח הגלויה והפנימית.