כל הדיקטטורים הגדולים היו גברים: אידי אמין, פינושה, פרנקו, סטלין, היטלר, קים ג'ונג־און, סדאם חוסיין, אפילו פרעה, כולם גברים.
לגברים יש תמיד הזכות לשלוט ולנהל ולהכתיב את הכללים. נשים תמיד נאלצות להילחם על זכויותיהן, וגם כשכבר יש להן הזכות היא תמיד מוטלת בספק. זכויות נשים הן זכויות עם כוכבית.
"סיפורה של שפחה" הוא סיפור של זכויות: כשקבוצה נוצרית פונדמנטליסטית משתלטת על חלק מארה"ב, היא גוזלת זכויות מכולם - גברים, להט"בים, ילדים ונשים. השלטון מוציא להורג את כל מי שלא מיישר קו עם החוקים, איש אינו חסין מפגיעה. החובות ברורים ויש להם הצדקה דתית, זה לא מה שאנחנו רוצים אלא זה מה שאלוהים רוצה, ואנחנו רק שליחיו.
שלא במפתיע, מי שמנהל את התהליך ואת המדינה הוא קבוצת גברים חזקה, חונטה שבה לנשים אין דריסת רגל. גברים שיש להם קשר ישיר לאלוהים והם יודעים בדיוק מה הוא רוצה ואיך. יש במדינה בעיית ילודה? זה מפני שיש יותר מדי פתיחות וזיהום אוויר, ולכן אנחנו לא ניתן לנשים ללמוד לקרוא. מה הקשר? נשים דעתן קלה ויש להן רחם, לכן הן אינן כשירות לקבל החלטות ותפקידן ללדת ולגדל ילדים ובשביל זה לא צריך לדעת צורת אות.
הזכות ללמוד נלקחת מהן. גם זכויות ההצבעה והזכות על גופן. מנקים אותן מכל מה שעד לפני רגע היה מובן מאליו, עולם שהן נולדו לתוכו ומעולם לא האמינו שמישהו יוכל לפגוע בו.
כי ככה זה זכויות. נולדת וגדלת בעולם שבו לנשים יש זכות הצבעה? את בחיים לא תוכלי לדמיין עולם שבו נשים אינן רשאיות להצביע.
נולדת וגדלת בעולם שבו אין שום מניעה חוקית להיות גיי, ויש הכלה וקבלה? בחיים לא תוכל לדמיין ניו יורק שבה שוטרים פושטים על בר של גייז בווילג' רק לפני קצת יותר מ־50 שנה.
שיח זכויות הוא לא שיח זהות. את יכולה להאמין במי ובמה שאת רוצה ולהסתכל על עצמך כבת של נושא כתר או דלי, זה לא משנה.
את יכולה לשאת על גבך את כל סממני הזהות היהודית, להטיל על עצמך הגבלות ולהחליט שאת ממשיכה את מסורת הדורות בדיוק כפי שאמא וסבתא שלך עשו. שום זכות נוספת שאת מקבלת, כגון זכות הצבעה או שוויון בעבודה, אינה סותרת את הזהות היהודית שלך: תרצי - תשתמשי; לא תרצי - אז לא.
את לא הופכת לפחות יהודייה רק מפני שאת דורשת שנשים תקבלנה אותו שכר כמו שגברים מקבלים. בדיוק כמו שאת לא הופכת לפחות פמיניסטית אם בחרת, מרצונך החופשי, ללדת עשרה ילדים.
מה לעשות שבתקופת התנ"ך אף אחד לא תיאר לעצמו שיום יבוא ובכנען יתקיים לו פרלמנט, ויישבו בו נציגים שנבחרו וההחלטות שלהם ישפיעו על כל תחומי חיינו. ושהזכות להיות חלק ממנו, בין שאת אישה ובין שאתה גיי, תהיה מעוגנת בחוק, כי אם לא יהיה חוק יהיה הרבה יותר פשוט לקחת אותה.
ולכן הטיעון שהופיע על השלט "אנחנו בנות של מלך, שפחה אחותכן" בתגובה למצעד השפחות, אינו רלוונטי.
אתן מרגישות שאתן נסיכות? לבריאות, בכבוד, כולנו שמחות בשבילכן.
המאבק שלנו על בית משפט עצמאי ונגד ביטול עקרון הפרדת הרשויות הוא, בין היתר, כדי שלכל הנשים שאוחזות בכל הזהויות תהיינה זכויות שוות: אחת תחליט שהיא בת מלך ותשמור כבודה פנימה, ואני אהיה רק הבת של איציק מרחובות ואלבש חולצות עם שרוול קצר ואתמודד בפריימריז. הכל טוב.
אנחנו כולנו באותה סירה: כשגברים יחליטו לקחת מאיתנו את זכויותינו - כולנו, כאישה אחת, נשלם את המחיר.
אין שום הבדל בין נשים איראניות שהיו מרצות באוניברסיטה לבין נשים שהיו עקרות בית. היום כולן נאנקות תחת עול משטר גברי ודיקטטורי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו