ערביי ישראל מציגים: רילוקיישן

בשבוע שעבר, ימים ספורים לפני חופשת "עיד אל־פיטר", הזמין אותי אחד מחבריי הטובים להצטרף אליו לחופשת החג בטורקיה, משם חזר רק לפני פחות מחודש.

תהיתי כיצד הוא נושא פעם נוספת בעלויות החופשה למשפחתו בת שבע הנפשות. חברי השיב שאין לו הוצאות, למעט כרטיסי הטיסה, משום שהוא מגיע לדירה שרכש לא מזמן בטורקיה.

"בעלות של כ־400 אלף שקלים בלבד", המשיך וסיפר, "יש בבעלותך נכס למגורים, זכאות לתושבות מרגע הרישום בטאבו, ויש גם אופק של אזרחות. ומבחינה כלכלית, ההשקעה מניבה תשואה לא רעה כלל".

הוא לא לבד. חשבתם שרק יהודים קונים דירות באירופה ומפנטזים על רילוקיישן? ברוכים הבאים לטרנד החם של החברה הערבית. לא כולה, כמובן, אבל בחלקים משמעותיים שלה. אמנם עדיין אין נתונים המעידים על היקף ההשקעה של אזרחי ישראל הערבים בנדל"ן בחו"ל, אבל מדובר בנושא חם על סדר היום - בשיחות הסלון וברשתות החברתיות.

על פניו מדובר בתופעה בלתי צפויה. הרי בחברה הערבית צופים במחאה וסבורים שככל שהמשבר יחריף, השסע יגדל וצה"ל ייחלש - כך ההתנגדות לממשלה תהפוך להתנגשות עמוקה וישראלים רבים יותר יחפשו אופקים חדשים בחו"ל, במיוחד כשיותר יהודים מערבים מחזיקים בדרכונים זרים, והאמידים כבר משקיעים במקומות דוגמת קפריסין, יוון, ארה"ב, הונגריה וגרמניה. לערבים, לעומתם, אין לכאורה הרבה אפשרויות - יכולתם הכלכלית פחותה, לרובם אין אפשרות להוציא דרכון אירופי, והם, לטוב ולרע, "תקועים" כאן.

אך הדימוי הזה חוטא למציאות. כמו היהודים, גם ערבים רבים בודקים אפשרויות, מגלגלים מחשבות, וחלקם כבר מממש אותן. תתפלאו: מסיבות די דומות לאלה של הציבור היהודי:

ראשית, גל הפשיעה והאלימות ביישובים הערביים קורע את החברה ומשבש את היכולת לתכנן ולממש חיים נוחים ושלווים בסביבת מגורים תומכת ומשגשגת. שנית, רבים חוששים מחקיקה שתפגע בהם ומרגישים שהם עלולים להיוותר חסרי הגנה מול השלטון, ולכן עליהם להכין פתרונות למצב חירום. ולבסוף יוקר המחיה, שמכביד על כולם, בפרט על צעירים ועל בעלי עסקים ומקצועות שמגיעים לעצמאות כלכלית אך חלום הבית והרווחה מתרחק מהם.

כך קורה שרבים רוכשים דירות בטורקיה, בגאורגיה, ביוון, בספרד ואפילו באיחוד האמירויות. אם בישראל בלתי אפשרי לקנות נכס ראוי למגורים בסכום הגיוני, מממשים את ההון העצמי בחו"ל, בפרט אם רכישת הנכס מעניקה אשרת תושבות ועבודה ואפשרויות חינוך והשכלה גבוהה מסובסדות לילדים. אם לא כהשקעה מניבה, אז כ"תעודת ביטוח". נשמע מוכר?

מוקדם, כאמור, להעריך את היקף התופעה ואת התגובה החברתית לה בתוך החברה הערבית - האם גם הם יסומנו כ"יורדים"? אבל דבר אחד ברור: הנה מישור נוסף שבו הדמיון בין ערבים ליהודים בישראל גדול מכפי שחשבנו. חיים יחד, מקווים יחד, ולעיתים גם מתייאשים קצת מהארץ הזו, יחד.