להשפיל את עצמנו - ולהתפשר

"מגיע רגע בחייה של אומה שבו היא צריכה להילחם", "מגיע רגע בחייה של אומה שבו צריך להדק את החגורה" -

אלה משפטים נפוצים שנאמרים בפנים חמורות סבר, על גבי פודיום, בשעות של אופק מעורפל.

מדינת ישראל נמצאת כרגע בעיצומן של שעות כאלה, וגם הפעם ראוי לנקוט מנהיגות, לעמוד מול האזרחים ולמשוך לכיוון הרצוי.

לא בשל מלחמה מאיימת או מיתון קשה, אלא בשל משבר פנימי עמוק. בשלה העת לא למלחמה ולצמצום, אלא להורדת ראש.

בחיי כל אומה מגיע הרגע שבו נדרשים השפלה עצמית קטנה וויתור הדדי עמוק.

צעד ראשון בבליעת הגלולה המרירה של פשרה ונסיגה, שייתכן שאף אינה מוצדקת, הוא שינוי הטרמינולוגיה.

במחנה הימין ישנם קולות גוברים המכנים כל מחשבה על הגעה לפשרה כ"כניעה", מציירים כל נסיגה או מחשבה על הקפאה קצרה של החקיקה כהפיכת הימין לסמרטוטים, פראיירים, רופסים ויתר כינויים ממשפחת סכום האפס שבו מנוהל המאבק על הרפורמה.

בחוץ מתחולל מאבק. מר, קשה וחריף, אך לא מתרחשת מלחמה.

אין "ניצחון", אין "הכרעה", וגם אין אויב.

הנמכת הקומה וההשפלה העצמית לצורכי שלום בית גם לא יהיו המצאה חדשה.

גדולי מנהיגי מדינת ישראל הסכימו לספוג מפלה פוליטית לטובת מטרה גדולה יותר והיכולת לשמר את מדינת ישראל יציבה ומשגשגת.

בן־גוריון העניק לחרדים את הסטטוס־קוו בניגוד לכל תפיסתו, במהלך שבוודאי עלה לו בדמים, אך ורק כדי לאפשר את הקמת המדינה בצורה המיטבית.

לוי אשכול הפך לדמות נלעגת, עד שנאלץ להושיב על כס שר הביטחון את משה דיין ערב מלחמת ששת הימים; הוא ראה בכך מס דרקוני, אך כזה ששווה את הגדלת סיכויי הניצחון במלחמה שעמדה בפתח.

מנחם בגין ספג אש חיה ופקודים הרוגים באלטלנה, אך הנמיך קומתו והפך למי שהפנה את הלחי השנייה עבור שלמות הפרויקט הציוני.

וישנן עוד דוגמאות למכביר. מנהיגות אמיתית ועם חפץ חיים צריכים לעיתים לספוג השפלה קטנה בשם מטרה גדולה.

לא מדובר בקריאה לאחדות מזויפת, גם לא בהעלמת עין מהתנהגות חתרנית ומרדנית של חלקים בשמאל שביקשו בשם כסף ודרגות להוריד את מדינת ישראל ובניה "הלא נחשקים" על הברכיים.

הסוגיה מהותית, על הרפורמה לעבור בדרך שתשקף את בחירתו המובהקת של העם בקלפי. ולאחר שהסופה תחלוף, נאלץ לקיים שיחה עמוקה על מבנה הקאסטות שעליו עומדת החברה ישראלית, ושנחשף כתופעת לוואי של הקרב על הרפורמה.

אך לכל זמן ועת. עכשיו זה רגע של השפלה הדדית, נסיגה דו־צדדית כעוסה אך הכרחית, צורמת ומכאיבה.

איש לא ימות אם הרפורמה תידחה בזמן מוגבל לבדיקת אפשרות של פשרה.

מישהו בהחלט עלול למות אם איש לא יהיה מוכן לספוג את ההשפלה.