הקומדיה האלוהית של חברי הכנסת החרדים

השראה היא דבר מופשט, חמקמק ומסתורי. מופיעה כשמתחשק לה, מתחבאת באופן תדיר ואינה ניתנת למישוש. לעיתים מפתיעה ההשראה ומופיעה במקומות שבהם לא היינו חושבים לחפש אחריה. אירוע כזה, שבו לפתע צצה לה פיסת השראה מכיוון לא צפוי ועל סף התמוה, התרחש השבוע, כשהתברר שחמישה מחברי ש"ס העלו הצעת חוק המבקשת לקבוע שעל כל שטרות הכסף הישראליים יודפס המשפט "בהשם אנו בוטחים".

מקור ההשראה ברור, ונכתב בפירוש בדברי ההסבר שהוגשו עם הצעת החוק: "יש לציין את מבטחנו בהשם, כפי שנוהגת ארה"ב, שמטביעה על שטרות הדולר את הכיתוב In God We Trust", נכתב שם. עוד נכתבו בהסבר פסוקים מספר תהלים, קטע מברכת המזון ומשפטים כמו "יש חשיבות בהכרת התודה לאל ובהבעת אמונה על גבי השטרות".

חמישה חברי כנסת, יהודים חרדים, יונקים מרוחה של אמריקה הגדולה, זו שגם מקיימת הפרדה דרמטית בין דת ומדינה. אמריקה, שמקימיה והוגי הרעיון לשרבב את אלוהים לשטר כסף חומרי היו נוצרים אדוקים, ורבים מאזרחיה עדיין רואים בישו את היהודי החביב עליהם.

חברי הכנסת הנכבדים מש"ס מחזירים למעשה את עטרתם של בנג'מין פרנקלין, תומאס ג'פרסון ואלכסנדר המילטון ליושנה. חכמינו ז"ל, אגב, פחות אהבו את הרעיון, ובחרו למחוק את שמו של בורא עולם משטרות כבר לפני כמעט 2,000 שנה. החיבור התמוה הזה, בין חברי כנסת מש"ס לבין מנהגיו האמוניים של הדוד סם, היה יכול לזכות בפטור מיחס רציני כדבר אנקדוטאלי ואפילו משעשע, אך דווקא בגיחוך ובמוזרות שלו טמונה הבעייתיות.

ברור לכל אזרח - מראש הממשלה ועד למסעודה משדרות - שההצעה לא תעבור. מדובר בהטרלה שמהדהדת את שיכרון הניצחון בבחירות, בזמן יקר של מחוקקים שיירד לטמיון, ובעיסוק בטפל באמצעות פסל החירות. הכנסת היא לא מחזמר בברודוויי ולא במה לשעשוע, בייחוד לא כשמסביבה ייהום הסער.

ספק אם ראשי ש"ס מעוניינים ביבוא של מוצרים דמוקרטיים אמריקנים לשוק הפוליטי הישראלי. אין ספק שהצעתם לשרבב את שם השם אל השטרות הישראליים, גורמת לאזרח הישראלי לתפוס את הכנסת כמי שחבריה רואים בה במה לגימיקים ולהסחות דעת מהנושאים הדרמטיים שעל הפרק, שהחשוב שבהם הוא המאבק על מעמד בית המחוקקים.

הצעת החוק, לפי חברי הכנסת שהציעו אותה, הגיעה כ"סגולה להצלחתה הכלכלית של מדינת ישראל". הטרלות ושימוש קומי בכנסת הם סגולה בטוחה לאובדן אמון בנבחרי ציבור, והדרך המהירה להפיכת בית הנבחרים כולו לבדיחה - ממש כמו באמריקה.

שער ההמרה הפוליטי של הפיכת השטרות הישראליים לדולרים - גבוה בפער גדול מהרווח שיצרה ההטרלה שבהצעת החוק להדפסת שמו של ריבונו של עולם על שטרות. הבוחר הישראלי שלח את נבחריו לכנסת עם מטרות ברורות, ועכשיו תפקידם לפרוע את השטר - ולא להציע שינויים מוזרים בו.

על חוסר הרצינות ועל היחס לכנסת כאל קומדי קלאב אמריקני נשלם כולנו, ובמזומן.