באופן חגיגי נערך שלשום טקס חילופי הרמטכ"לים, שבו הרמטכ"ל היוצא, רב־אלוף אביב כוכבי, נפרד מהצבא לאחר 40 שנות שירות צבאי, ואת מקומו תפס, כידוע, רב־אלוף הרצי הלוי.
הדרך שבה הוחלט על מינויו של הלוי - מחטף שנעשה על ידי בני גנץ, שרצה לקבל החלטה רגע לפני שתיכנס הממשלה - לא העיבה על הטקס המרשים והמרגש.
גם האמירות הפוליטיות שהשתרבבו להן מפעם לפעם היו בגדר הסביר והמקובל: אמירתו של הרמטכ"ל הלוי, כי "נשמור על צה"ל ערכי ומקצועי, חף מכל שיקול שאיננו הביטחון", יכולה להתפרש כפוליטית פעמיים - הן עבור ניסיונות של גורמים אזרחיים להתערב בצביון ובחינוך של צה"ל, והן כלפי שחקנים פוליטיים כמו סמוטריץ' שמבקשים לערוך שינויים במבנה של צה"ל. אמירתו של יואב גלנט, כי "הרמטכ"ל כפוף לשר הביטחון ולחצים פוליטיים יעצרו אצלי", גם היא סבירה במשחק הפוליטי המקובל, שתמיד נכנס וייכנס לאירועים אחרים שמשמשים מדי פעם במות לאמירות פוליטיות.
ובכל זאת, יש אמירה שצריך לתת עליה את הדעת ולא לפטור אותה כלאחר יד. מדובר במשפט הבנאלי כביכול של פרשנים וכותבים, ולפיו הרמטכ"ל החדש "ייאלץ להתמודד עם אתגרים מבחוץ ומבפנים". כולנו יודעים מהם האתגרים מבחוץ: איראן, חיזבאללה, הפלשתינים - גורמים שמעוניינים להשמיד את ישראל, להילחם בישראל וכו'. אבל מהם האתגרים מבפנים?
ודאי שיש גורמים פנים־ישראליים עוינים, אנטי־ישראליים ואנטי־ציוניים אלימים שיש להיאבק בהם. אם מדובר, למשל, בערביי ישראל המזוהים עם המאבק הפלשתיני האלים, ראוי שניתן בהם סימנים. רמטכ"ל וצבא צריכים לדעת עם מה הם מתמודדים, והתמודדות עם אזרחים תומכי טרור היא דבר לא פשוט. אם הכוונה היא לבדואים בדרום, הרי מדובר בסוגיה מורכבת יותר, והשאלה היא: האם זה מאבק בפרוטקשן שהוא בידי המשטרה, או מאבק בגניבות הנשק והברזל של הבדואים?
כשפרשנים ביטחוניים וצבאיים אומרים "אתגרים מבפנים", האדם הממוצע חושב שהם מתכוונים לאתגרים ביטחוניים, אבל אתגרים ביטחוניים קל לסמן ולהגדיר, גם אם מדובר באזרחים ישראלים בערים המעורבות או במזרח ירושלים. אבל אף אחד מהפרשנים לא יהיה מוכן להצהיר כי הוא מייחס את האתגרים מבפנים לגורמים הללו. גם משום שזה לא פעם מתנגש עם פעילות המשטרה, וגם משום שזו לא הכוונה ב"אתגרים מבפנים".
כי ברור לכולם שהאתגרים מבפנים הם סמוטריץ', שמעוניין לבצע שינויים מבניים ולהעביר את המינהל האזרחי לידיים אזרחיות; ידוע לכל מי שיש לו אונה אחת מתפקדת, שכל ניסיון של הדרג המדיני לנסות ולערוך שינויים בקוד האתי הלא־מעודכן והלא־צבאי בעליל - ייצור פה מהומות עולם; שניסיון לעשות סדר בדובר צה"ל, שרק לאחרונה נחשפנו לתחלואיו, יגרור געוואלד מארץ הגעוואלדים. מטרת ה"אתגרים מבפנים" היא לאותת כי כל ניסיון של הדרג המדיני בממשלה הנבחרת הנוכחית לערוך אי אילו שינויים - הוא בגדר איום לא פחות קטן מהפלשתינים, אחרת לא היו מכניסים אותו למשפט "אתגרים מבחוץ ומבפנים".
אם המטכ"ל לא יודע לתת סימנים באותו אתגר "מבפנים" ולומר בדיוק מיהו או מהו האתגר, מוטב שלא ישים אותו כתף אל כתף עם אתגרים כמו איראן וחיזבאללה. על פי מדד האמון של המכון הישראלי לדמוקרטיה שפורסם השבוע, יש ירידה באמון בכלל מוסדות המדינה, אך צה"ל עדיין עומד בראש הרשימה כמוסד שהציבור נותן בו אמון. אם ימשיך להעביר דרך שלוחיו או דובריו סאבטקסטים המשמשים כלי בהמשך המאבק בינו לבין הדרג המדיני, זה בוודאי לא יתרום לאמון הציבור. יש לו אתגר גדול יותר, שבו דווקא יזדקק לעזרת המדינאים - הנה, למשל, בשבוע הבא אמור להתקבל פסק הדין בעניין בג"ץ הלוחמות. זה הולך להיות חתיכת אתגר מבפנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו