חשיפת התוכנית "עובדה" (ערוץ 12, 12.1) את "המכללה" - דירה בתל אביב שלפי העדויות בוצעו בה (לכאורה) עבירות מין בצעירות, מאפשרת לנו דיון בטקטיקה רווחת של גברים, ולצערנו גם נשים, להכשיר אלימות מינית באמתלת המיניות החופשית.
בשיח על מיניות חופשית, נראה שמסמנים לנו כי יש "סקס אחר" שבו הכל מותר, אפשר לשחרר חסמים ולהביא לידי ביטוי דחפים נסתרים, והכל תוך הפצת אור ואהבה. הדימויים הפורנוגרפיים שזמינים לכל וזולגים לחיי היומיום מעצבים תפיסה שגויה, שלפיה פגיעות פיזיות הן בעצם רק ביטוי אמיץ למיניות חוצת גבולות, ואז אונס קבוצתי יכול להתפרש כמין קבוצתי.
אך לא זה המצב. לאורך השנים, המחקר הפמיניסטי קידם שינוי תודעתי, חברתי וחקיקתי, שמזהה מקרים שונים של אלימות כחלק מתופעה רחבה, כגון אלימות במשפחה או הטרדות מיניות. נראה כי יש לתת את הדעת על הרציונליזציה שנעשית לאונס יחיד וקבוצתי, בכסות "מיניות חופשית".
לעיתים, מקרים חמורים לא נתפסים ככאלה מפני שעצם הימצאותה של האישה במקום נתפסת כהסכמה. תיאוריית הכחשת הקורבן של סייקס ומצא מאפשרת התבוננות על הרציונליזציה שנוקט הפוגע:
בתוכנית המדוברת, העידה אחת המשתתפות כי באותה דירה בתל אביב נוצרה "אווירה אנסית".
על פי תיאוריית הכחשת הקורבן, אפשר לתלות את הפגיעה בתכונות מסוימות של אותה אישה, בלבוש שלה, במה שרגילים לכנות בשיח שלנו "היא הביאה את זה על עצמה".
כשנוצרת דינמיקה קבוצתית שמושתתת על נורמות אלימות, אנחנו עשויים להבחין בהן ולחוש חמלה ואכפתיות. אבל כשהנורמה אלימה, נורות האזהרה לא נדלקות ועלול להיווצר עיוורון מוסרי לאלימות. הרגשות הטבעיים שלנו לא מופעלים, או מופעלים בצורה מינורית. עיוורון זה לרוב מקבל חיזוק מעצם ההשתתפות הקבוצתית ב"מועדוני גברים סגורים", שמושתתים על חיבור בין גבריות לכוח. כך שעצם כניסתן של נשים לקליקה הגברית הזו עשויה להיתפס כהסכמה לחוקי הקבוצה, גם אם אינן מודעות להם, וגם אם מדובר בחוקים אנטי־סוציאליים שמשקפים אקלים תרבותי אלים.
כיצד להילחם בתופעה? מדברים הרבה על העצמת נשים, אבל מה עם החצי השני, שלרוב נשאר, שלא באשמתו, עם אותן תפיסות?
נוצר פער מסוכן. מגדר = נשים וגברים ביחד. עלינו לרתום את הידע המגדרי המקצועי לטובת הכשרה חינוכית החל מהגיל הרך, כדי למנוע בורות ולצמצם את הפער.
נכון, יש מי שימשיכו להאשים את הקורבן או למקד את הדיון סביב ההסכמה או הבחירה שלה. אבל חשוב לזכור כי כל דיון כזה מתעלם מהדינמיקה הקבוצתית שמאפשרת את קיומה של אלימות מינית, ומתעלם מהעובדה שלא ניתן לקדם בחירה או הסכמה חופשית תחת חוקי קבוצה שנקבעו מראש על ידי גברים בלבד. במקום לנסות להסתתר מאחורי מילים מכובסות כמו "מיניות חופשית" ומסיבות למיניהן, חשוב שיידע כל גבר ושתדע כל אישה - לפני שאתם מחפשים הסכמה, חפשו הדדיות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו