עוד(ה) לא אהבתי די

ח"כ איימן עודה הפך ל"ערבי רע" שלא מתיישר עם דרישות האדונים ומשכך אין התקשורת מתפלאת על אלימות קלה שהופנתה נגדו • מי שסטר לו הוא איש שמאל אבל הפניית זרקור לכך עשויה לצבוע את ההפגנות באור אלים

איימן עודה בהפגנת השמאל, צילום: קוקו

במוצאי השבת האחרונה הגיע ח"כ איימן עודה להפגנת השמאל בכיכר הבימה בתל אביב. עודה היה בטוח שקהל ביתי ממתין לו בכיכר, שהמפגינים ומנהיגיהם הם שותפים, לכל הפחות, לשאיפה להפיל את הממשלה החדשה ולהתנגד לפעולותיה.

קשה להאשים את ח"כ עודה. במשך שנים הוא זכה לחיבוקים מראשי גוש השינוי והסובלנות - הרי הוא היה המפתח להקמת ממשלת שמאל, ואף המליץ לנשיא על גנץ ובתמורה זכה לתשבחות ולשבחים, ולהוקעת כל מתקפה על נטייתו לתמוך בטרוריסטים כמו נסראללה ולחבק רוצחי יהודים.

אך עודה קרא את המפה בצורה הכי לא נכונה, והפגין נאיביות מכמירת לב. הוא לא הבין שהשותפות איתו היא על תנאי, שהחיבה מזויפת ושהאהבה כלפיו תלויה בדבר - והדבר הוא, כמובן, מלחמה חסרת פשרות בנתניהו, זניחת כל מטרותיו הפוליטיות והאישיות והשתעבדות למטרות שייקבעו לו מראש על ידי שותפיו. והטעות עלתה לו ביוקר.

זה התחיל בקריאות בוז ובנאצות שספג במהלך נאומו בהפגנה, והגיע לשיא כשמפגין שהמתין לו בקרבת הבמה ניגש אליו והחטיף לו סטירת לחי מצלצלת.

תקיפת חבר כנסת או נבחר ציבור אחר בדמוקרטיה היא אירוע חמור, דרמטי. אך אם לא די בסטירה הפיזית שספג, בעודה הוטחה סטירה נוספת: התקיפה החמורה זכתה לסיקור ולטיפול ישנוניים לכל היותר. מעניין כמה אזרחים מכירים את שם התוקף, וכמה מהם בכלל יודעים על התקיפה.

הדבר מדהים שבעתיים כשמביאים בחשבון את העובדה שהתוקף תועד מתפאר באלימות שנקט, וטוען שננקטה "ממקום אישי".

הסיבות לשקט שבו עבר אירוע כה רציני בתקשורת, וגם בקרב מארגני ההפגנה ומנהיגי האופוזיציה, ברורות: ראשית - הפניית זרקור לאלימות פוליטית מצד המפגינים עשויה לצבוע את ההפגנות באור אלים, ועודה הוא קורבן קטן במאבק למנוע מציאות כזו; שנית - עודה הביא את הסטירה על עצמו.

אמנם יאיר לפיד הכריז בגלוי שעודה והמשותפת יהיו חלק מהממשלה הבדיונית שיקים, ונכון שגנץ זעם על יועז הנדל וחבריו שמנעו הקמת ממשלה כזו - אך כל זה היה בעבר, כשעודה עוד היה "ערבי טוב", שותף לחזון הדו־קיום, הדום לטפס עליו בדרך ללשכת ראש הממשלה.

כיום הוא השתנה, הפך ל"ערבי רע", כזה שלא מתיישר עם דרישות האדונים. הזאב צץ מתוך תחפושת הכבשה, ומשכך - אין להתפלא על איזו אלימות קלה.

תערבב את הטיח, איימן, ותעשה את זה בדיוק כמו שנגיד לך, כי אם לא - תקבל סטירה.

ההתייחסות לחברי הכנסת הערבים מצד שמאל היא פטרונית ומתנשאת. תמיכה בטרור וקריאות למרד ולסירוב פקודה הן שוליות, אך תעז שלא להתיישר עם להקת ה"רק־לא־ביבי" על כל חוקיה ומצוותיה - על זה אין מחילה.

תגובתו של עודה לאירוע מוכיחה שהמסר הופנם, ושהסטירה הזיזה בו משהו. התוקף איש שמאל, האירוע היה הפגנת שמאל, אך לדברי עודה, התקיפה היא סימן ל"ניצני תוצאות הממשלה שנגדה הפגנו הערב".

ח"כ עודה נחוש לתקן את הטעות שלו ולרצות את אדוניו, וכדי לעשות זאת הוא יודע בדיוק למי מפנים אצבע מאשימה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר