זו היתה אמורה להיות ידיעה אזוטרית בשולי החדשות, כזו שמוצאת את דרכה לתפר שבין כתבות המגזין לתחזית מזג האוויר או אל אזור הסיפורים מעוררי השעשוע בעמוד האחורי של העיתון:
חייל במסלול עתודה המיועד לשרת כלוחם ביחידת ספינות הטילים של חיל הים, ומצויד בשיער ארוך ושופע, עתר בנובמבר האחרון לבג"ץ בדרישה שיתאפשר לו לשוט ולשרת בים המלהיב והפרוע, בין השמש הזאת לרוחות העזות, מבלי להסתפר וכששיערו מתבדר ברוח.
טיעונו של הלוחם המיועד היה פשוט, הוא מעוניין בשוויון. אם לחיילות מותר להסתובב באין מפריע בשיער גולש - מדוע הוא נאלץ להתיישב בפקודה על כיסא הספר הצבאי? הלא מדובר באפליה הזועקת לשמיים. החייל אף היה מוכן לשלם מחיר כבד עבור מאבקו לשוויון בין פדחות נשיות וגבריות בצה"ל, ולא נרתע מעונש מאסר: בעקבות סירובו להסתפר, נשפט וצעד אל הכלא הצבאי פעמיים.
גם תגובת בג"ץ היתה אמורה להיות פשוטה: צבא אינו מקום שוויוני ולא גוף דמוקרטי, מהותו היא היררכיה פשוטה, וההחלטה בעניין פקודות בנוגע למשמעת, נראות והופעה חיצונית של לוחמים נתונה אך ורק לרמטכ"ל ולקציניו.
אך בית הדין הגבוה לצדק הישראלי הוא מוסד מיוחד. גם מעשייה שולית, שרחוקה שנות אור מתחומי סמכותו ואחריותו של בית הדין, ואמורה לכל היותר להעלות חיוך על שפתי השופטים ולהידחות על הסף, הופכת לעתירה שעליה העולם עומד, ומביאה את השופטים לבזבז זמן יקר ומשאבים של משלמי המסים.
בדיון שנערך השבוע המליצו השופטים להותיר את שיער החייל כמות שהוא. לא ברור מאיפה נוטלים השופטים את הסמכות החוקית להמליץ לצבא על דרך פעולה, אך ברור שלא מדובר בהמלצה שניתן לסרב לה, והמסר עבר אל הקצינים: הניחו לשיער או שנפסוק כי אתם מאולצים לעשות זאת. הגדילה לעשות השופטת ענת ברון, שהסירה את גלימת השופטת וחבשה את כובע המבקרת, מומחית לאופנת ראשים, והבהירה לצה"ל כי "הזמנים השתנו" ובימינו גם גברים הולכים בשיער ארוך, ומשכך אין טעם בהכפפת החייל לפקודות האופנה האנכרוניסטיות.
במעשיה הקישונית־חלמאית הזו ביקשו השופטים לסמן טריטוריה ולהבהיר כי מהרמטכ"ל עד אחרון החיילים - כולם מצויים תחת פיקודם, ולא לראשונה. בשנה האחרונה אילץ בג"ץ את הרמטכ"ל כוכבי להשיב לשירות קצין שהודח על ידו, זאת חרף בקשת כוכבי שהשופטים לא יתערבו בשיקול דעתו הפיקודי. שנים ספורות קודם לכן "המליצו" השופטים למועמד לתפקיד הרב הצבאי הראשי להתנצל על מאמר תורני שכתב כתנאי לקבלת המינוי.
השיער במקרה הזה הוא רק תירוץ להמשך הכיבושים המשפטיים של שופטי העליון, שהפכו עצמם למפקדים העליונים של הצבא. חייל, שפר הופעתך - או שלא, תלוי מה יאמרו השופטים.
בג"ץ ליהק עצמו לתפקיד דלילה הגוזזת ללא סמכות את מחלפות ראשו וסמכותו של שמשון הצבאי, ומנטרלת את כוחם של המפקדים לקבל החלטות. ואם זה לא היה עצוב - היינו צוחקים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו