על משילות, בולענים והזיה

האקדמיה ללשון העברית הכריזה שהמילה "בולען" נבחרה כמילת השנה של 2022, המילה "משילות" הגיעה למקום השני ו"הזיה" התברגה במקום השלישי. הסמליות שבבחירות האלה זועקת לשמיים.

השנה האזרחית שהסתיימה היתה שנת הבולענים. הפשוטים שבהם נפערו בנתיבי איילון ובכבישים אחרים; החמורים, המורכבים והמסוכנים יותר צצו בזירה הציבורית, ואיימו לערער, להפיל ולבלוע את היסודות שעליהם מושתתת המדינה היהודית. הבולענים שבכבישים טופלו, ויש לקוות שהם אינם מסכנים אותנו עוד. הטיפול בבולענים האחרים - אלה שנגרמו באופן ישיר על ידי ממשלת לפיד־בנט ואלה שהתבשלו מתחת לפני השטח עוד לפניה - רק מתחיל עכשיו, עם כינון הממשלה של המחנה הלאומי.

שדה הבולענים החמור מכולם נוצר בשל אובדן המשילות של רשויות המדינה ביחס למיעוט הערבי החי בה, ובניגוד לבולענים הפיזיים, הוא אינו מוגבל לאזור גיאוגרפי אחד. פעם חשבו שהבעיה קיימת "רק" בנגב. אחר כך השלימו עם המחשבה שהבולענים בולעים את הערים המעורבות, את הגליל, או את מושבי השרון הסמוכים אל "המשולש", עד שלא נשארה פיסה אחת יציבה ובטוחה בארץ כולה.

למדנו על בשרנו שלגדר בולען או להציב סביבו שלטי אזהרה לא ממש עוזר. התנהלות כזו משולה לטמינת הראש בחול: אמנם נוצרת הרגשה נעימה שהנה עושים משהו, אלא שזאת אשליה. בולען שלא מטופל מן היסוד - שולח את זרועותיו לכל מקום והורס כל חלקה טובה. הוא לא נעצר בשום קו, גבול או מחסום. למעשה, שום אזור במדינת ישראל אינו חסין בפני האלימות הלאומית והקרימינלית, שמקורה באותם חלקים מן המגזר הערבי שאיבדו כל רסן וכל מורא מפני החוק. הדבר בא לידי ביטוי משווע במגיפה של גניבות כלי נשק וציוד מבסיסי צה"ל, כאשר התברר שאין משילות אפילו בביתם של מי שאמורים להיות אוכפי משילות ומגיניה. שום פעולה קוסמטית לא תספיק כדי לכסות על שדה הבולענים המתרחב של חוסר המשילות, ורק טיפול שורש דחוף ובלתי מתפשר כולל יציל אותנו מפניו ומפני התמוטטות כוללת שהוא נושא בחובו. לנושא הזה צריך להקצות כל משאב - כלכלי, חקיקתי או מנהלי - בלי לחסוך ובלי להתמהמה.

בולענים אחרים שהועמסו על הנוף הישראלי במהלך 2022 קשורים דווקא למילה השלישית בדירוג האקדמיה ללשון העברית, וגם הם רבים. אזרחי ישראל עייפו מלספור את כל אותם המקרים, שמתוארים על ידי המונח "הזיה" בצורה כה ממצה וקולעת. ממשלת לפיד־בנט, שמחבקת בחדווה אסלאמיסטים קיצוניים, המודרים בכל מדינה אחרת? הזיה!; ממשלת מעבר נטולת מנדט, שמוותרת על השטח הימי ועל שדות הגז לטובת לבנון וחיזבאללה? הזיה!; שרת התחבורה, שמתעניינת יותר בהטיית מילים בלשון נקבה מאשר בבורות הנפערים בכבישים שבאחריותה? הזיה!; הקמפוסים שבהם אוסרים דגלי ישראל ומניפים את דגלי אש"ף? הזיה!; משרד התרבות, שממשיך לממן הצגות והפקות  אנטי־ישראליות? הזיה!; מערכת המשפט, שמרחמת על האכזרים ומתאכזרת כלפי אוהבי המדינה? הזיה!; הפרקליטות, שאצלה הכל פוליטי והעמדה נקבעת על פי מפתח אישי והכיוון האידיאולוגי, ולא על פי דין? הזיה!

את הרשימה הזאת אפשר להמשיך עד אינסוף, שהרי בשנה האחרונה כל אחד מאיתנו הרבה להפטיר "הזיה" אחרי כל מהדורת חדשות. הייאוש נעשה כה עמוק, שרבים כבר לא מאמינים שהתקלות בנות תיקון, ושאפשר גם אחרת. "מרוב בולענים איבדנו את הדרך", אמר לי באכזבה מרה מכר מבוגר מאוד, מאלה שלחמו עוד במלחמת העצמאות, וליווה את האמירה בהרמת ידיים סמלית.

זהו טיבם של הבולענים - נוסף על הנזק הפיזי הממשי בהווה, הם פוערים בור בנשמה ומחסלים את התקווה לעתיד טוב יותר. ממשלת נתניהו חייבת לעצור את ההתפוררות ולסתום את הבורות הרבים שהיא ירשה מקודמתה כמעט בכל תחום, לפני שכולנו נתרגל למציאות שבה במקום המשילות שולטת הזיה. בתיקון בולענים ננוחם.