חוק בן גביר צדק

למקהלת המפכ"לים והניצבים במשטרה, המנבאים את מות הדמוקרטיה בכלל ואת מות משטרת ישראל בפרט, הצטרף עתה גם רוני אלשיך: "כולם מדברים על ההיבטים הדמוקרטיים והערכיים, אני מבקש להתמקד בהיבט המקצועי", כתב אתמול בבמה זו, והתריע מפני "הסטת משאבים חריפה, והזנחת נושאים או אזורים שיהפכו מייד לאיים של פשיעה... מגזרים יחושו מותקפים, והתוצאה תהיה עלייה בפשיעה ואובדן אמון".

אבל רגע, האם אין זה תיאור מדויק של תפקוד משטרת ישראל והשלכותיו כיום?

האמת היא שלהיעדר בקרה אזרחית סמכותית על המשטרה יש תפקיד מכריע בהידרדרותה. אין דוגמה אחת למשטרה במדינה דמוקרטית שאין עליה פיקוח אזרחי. בגרמניה עוד הרחיקו לכת בגלל זיכרון העבר, והם ממנים כמפקדי המשטרה אזרחים פוליטיקאים, כשהסגן הוא איש מקצוע.

המשטרה היום היא גוף מתפורר, לא מקצועי וטובל עד צווארו בפוליטיקה. האמון הציבורי בו שואף לאפס. הוא הרוס מבפנים, מתעמר בשוטריו ובאזרחים הנתונים לפיקוחו כאחד, ולוקה בפער רלוונטיות חמור, וגם תוצאות המרד הערבי במאי 2021 לא גרמו לו להתפכח. "אנשים מנסים לייצר תחושה שהדרום בוער", טען המפכ"ל בישיבת הממשלה ב־24 ביולי, "אבל המצב היום טוב מאי־פעם, חד וחלק".

לכן, זעקות השבר הללו של בכירי המשטרה מזכירות לי צוות של ספינה שבחוסר מקצועיות משוועת העלה אותה על שרטון, אבל מרגיש חופשי לעמוד על סלע קרוב ולזעוק על איכותם של אלה שמנסים לחלץ אותה ועל שיטות העבודה שלהם.

המצב הלא בריא הזה של היעדר פיקוח הוא תוצאה של תולדה היסטורית: כדי לבסס שלטון מרכזי ריכוזי בתקופה קשה של התהוות מדינתית, העדיף דוד בן־גוריון לשלוט על המשטרה ישירות, ללא תיווך, דרך מינוי איש מפלגה נאמן - יחזקאל סהר - שנשאר בתפקידו עשר שנים תמימות, ומינוי שר משטרה מוחלש, נוח ולא דומיננטי. במקביל הכשיר את בנו, עמוס בן־גוריון, למפכ"לות. הוא מינה אותו למפקד מחוז ת"א ולסגן המפקח הכללי, ונתן בידיו כוח אדם ואמצעים שלא ניתנו למחוזות אחרים.

התוצאה היתה שחיתות גוברת במשטרה, ש"התפוצצה" בפרשת שורת המתנדבים. גם שירות הביטחון הכללי וגם בית המשפט גויסו כדי לסייע לבנו של המנהיג, אך בסופה של הפרשה הורשע המפכ"ל לשעבר סהר במתן עדות שקר בבית המשפט כדי להגן על עמוס בן־גוריון, והאחרון פרש מהמשטרה. מה היה קורה אם כמשקל נגד למפכ"ל סהר היה מתפקד שר שיש לו סמכות, ושעלול גם לשאת באחריות?

ולסיום, ראוי לשנן את דבריו של השר לשעבר אביגדור קהלני, שבניגוד לשרים אחרים - ידע להכפיף את המשטרה אליו:

"שר צריך להיות מעורב. הוא צריך לדעת איפה להיכנס... אפילו הציבור דורש שהשר יהיה מעורב. הרי בכל פעם דורשים שהשר יתפטר בגלל משהו שהמשטרה עושה..."