המופע של נתניהו

מוקדם יותר השבוע הסתיימה סערת אבי מעוז, ופינתה את מקומה לסערונת של צחי ברוורמן והח"כיות מהליכוד - סערה שהגיעה רק עד למקום השני, ונדחקה עוד למטה עם הגעתה של סערת "המתחים" בין לוין לנתניהו.

כעת מובילה את הטבלה סערת ההסכם הקואליציוני בין הליכוד ליהדות התורה, מהומה שניתן לשער שתהיה איתנו כיממה.

סערה רודפת סערה, ואין אדם אחד שיודע מה קורה באמת למעט בנימין נתניהו.

אולי פה ושם מישהו מקורב מאוד - יריב לוין למשל - תיאם עם נתניהו עמדות, והשניים יצרו ריב מדומה כדי להרגיע את דודי אמסלם, שמעוניין בתיק המשפטים של לוין. לאחר שהחליטו איך ייראה "המתח", דאגו להודיע על קיומו לכתב התאגיד, שהעביר את דבר המתח הלאה לציבור הישראלי - אתם רק חושבים שאתם רואים את התמונה המלאה.

כי מה שלכם נראה כוויכוח אמיץ בדרך להקמת הממשלה הוא אולי לא יותר מסערה טקטית או מה שמוכר בשם "ספין". אירוע שנולד בלשכתו של נתניהו, והוא מנוהל על ידיו באופן מושלם.

כך גם ההסכמים הקואליציוניים עם יהדות התורה שפורסמו בחדשות 12.

לשכת נתניהו, כך לפי דיווחים של חברי יהדות התורה, היא שהדליפה את ההסכמים, מתוך מטרה להביא לביטול חלק מהסעיפים עקב לחץ ציבורי ו"סערה" ציבורית, ולא מן הנמנע שהם צודקים. האם יש אדם ששכל בקודקודו שמאמין שנתניהו, שרק לפני שבועיים צולם אוכל במסעדה לא כשרה, יוותר על ייצור חשמל בשבת?

מובן שישנם אירועים שאינם בשליטת נתניהו. את החיכוכים בין כמה מהח"כיות במפלגתו לצחי ברוורמן הוא לא בישל, אבל זה לא הגיע לכדי דיון ציבורי מסעיר - אפילו לא הגיע לדרגת קצף על פני המים. סערת אבי מעוז היא אך ורק היסטריה שמאלנית, וגם היא חלפה. כל זאת כדי לתאר מצב שכולם מכירים בקיומו אך לא מודים בכך - לאף אחד אין ידיעה מוחלטת וברורה על המשא ומתן הקואליציוני.

מי שמעורה בפרטים הוא בנימין נתניהו. מי שקובע את כללי המשחק - מה יודלף, מה יהפוך לסערה ומה ייעלם במהרה - הוא גם בלא מעט מהמקרים בנימין נתניהו.

המצב המתואר משעשע יותר כשחושבים על תגובת האופוזיציה העתידית לכל "סערה". חברי יש עתיד החליפו את הכדור הכתום בטוויטר לצורה גיאומטרית אחרת בצבע אדום, כנראה מתוך כוונה להתריע מפני משהו ערטילאי שעוד לא קרה. בדף המסרים של המפלגה נאמר להם לחזור על המונחים "ביבי חלש", "ביבי סחיט" וכדומה. רק מה? הם אלו שנופלים בפח פעם אחר פעם, ניצבים בתיאטרון של ביבי. בובות שסרות למרותו.

הרי נתניהו משתמש בהם עכשיו מול יהדות התורה באופן מושלם. הוא יודע מה מפעיל אותם, מה יוציא מהם ציוצי געוואלד, מה ילחץ על הכפתור של ליברמן. כשהם יוצאים לגשר להפגין עם קומץ מפגיניהם, זה כמובן מחזק את אחיזתן של חברות הקואליציה הנרקמת בנתניהו. המונח "ביבי סחיט" הוא רק כיסוי לעובדה שנתניהו סוחט את אופוזיציית השמאל בדרכו להקים ממשלה. גם הם יודעים את זה.

הסערות שעולות ויורדות מבימת התקשורת בזו אחר זו הן למעשה לא פעם יציר כפיו של נתניהו. זהו טיבה של פוליטיקה, כך היא עובדת מאז ומעולם. צריך לדעת לשחק אותה, ובנימין נתניהו הוא כנראה אחד השחקנים הטובים ביותר.

לפעמים אנשים שוכחים שהוא היה ראש ממשלה 12 שנים, ושהוא מכיר את נבכי המשא ומתן ככף ידו. גלות כה קצרה אינה משכיחה מאדם את תעלולי הפוליטיקה ואת הדרך שבה ניתן להיעזר בתקשורת.

מילים על גבי מילים יכולות להיכתב בפאתוס ובכעס או בפאתוס ובהתלהבות, על אירוע שלא היה ולא נברא. בסוף־בסוף, כשנתניהו יחליט שהגיע הזמן לדעת - כולנו נדע. עד אז נותר לנו לשבת ולצפות בהצגה.