מו"מ קואליציוני: החלה החקיקה לאחור

פניית העם בישראל ימינה היא בבחינת Ipso facto, מסקנה הבוקעת מן העובדות. אך היכן מבקש הציבור הימני להציב את ישראל בעתיד הקרוב? איש לא יודע.

ממש כפי שאיש לא יודע כמה מתביעות הימין הקיצוני יוכנסו על ידי נתניהו לקווי היסוד ולהסכמים הקואליציוניים של הממשלה; ואיש גם לא יודע כמה מהתביעות האלה שלהן יתחייב ביבי ימומשו, לעומת אלה שיצליח לחמוק מלקיים.

הדיון הציבורי בשלב הנוכחי של החיים הפוליטיים לא צריך להקדים את זמנו.

אמנם ייתכן כי הקואליציה של נתניהו ואריה דרעי ובצלאל סמוטריץ' ומשה גפני תיצור מציאות חיים בלתי אפשרית מכל בחינה, ותתאפיין בעימות מתמיד מבית ומחוץ - אך עוד לפני כן, ראוי ונחוץ לעסוק בסוגיה העכשווית, בשאלת המבוא, באשר למשמעות של עצם העלאת תביעות כה מרחיקות לכת על ידי השרים העתידיים.

הנזק העכשווי לא נגרם לישראל מפני שהכנסת כבר דנה ואישרה את פסקת ההתגברות, שבנפחה המצומצם תשחק את עצמאות בית המשפט; ולא מפני שהתקבלה כבר התביעה לכלול בהסכם הקואליציוני חקיקה לאחור, המפרידה בין נשים לבין גברים באירועים ציבוריים.

אך כל חטא מתחיל בהרהור, כדעת חכמי היהודים. ה"אקונומיסט" כבר הזיק לישראל בטרם הוקמה הממשלה, במאמר שבו צוטט נתניהו כמי שמציג את עצמו כתומך מובהק של "הדמוקרטיה הליברלית".

השבועון הבריטי היוקרתי תהה כיצד זה מתיישב עם העובדה כי לאורך ספרו האוטוביוגרפי, הדמויות האהודות עליו הן סילביו ברלוסקוני, ז'איר בולסונארו, שי ג'ינפינג, נרנדרה מודי, חוסני מובארק, ויקטור אורבן, דונלד טראמפ וולדימיר פוטין. כיצד אוסף אישים כאלה מתיישב עם תעודת הזהות העצמית שלו?

רישום התביעות הנדונות במו"מ הקואליציוני מעיד על גודש חסר תקדים בכל תחום.

אין בתולדות ישראל תקדים להעמיד בראש משרד האוצר אדם שהורשע פעמיים בפלילים בעבירות כספיות; ולא דרישה לעקוף את בג"ץ כדי למוסס כליל את התביעה לגיוס תלמידי הישיבות החרדיות לצה"ל; ולא התייצבות כה בוטה נגד לימודי ליבה; ונכון לומר כי אפילו התביעה לאשרור מעמדם של כל המאחזים הבלתי מוכרים בהינף יד - 65 במספר - אינה חדשה בתוכנה, אבל כן בהיקפה הענק, המעמיד את ישראל מייד במשבר חריף עם ידידותיה במערב.

תמונת המצב העכשווית היא פרי העובדה שהליכוד מתייצב עדיין כאיש אחד מאחורי מועמדותו של נתניהו לראשות הממשלה. ההסתייגות של דוד ביטן וחבריו מהמעמד שנועד להם, היא בבחינת אבק דרכים פורח. אין בה ומאחוריה אפילו שמץ של דבק עקרוני ומהותי. הם יפוצו לכל עבר, כל אחד לבד או כולם ביחד, ברגע שבו יפוצו בתפקיד סביר בעיניהם בקואליציה הנרקמת.

ראשותו הבלתי ניתנת לערעור של נתניהו בשורות הליכוד מאפשרת לשותפים להפליג בתביעות חסרות תקדים, מפני שאין לו מועמדים חלופיים לחרדים או לש"ס ולציונות הדתית בכינון ממשלה.

כל תביעה לעצמה - ניחא, אך כולן ביחד מציירות את ישראל כדמוקרטיה נאורה בפשיטת רגל, הן בעיני תומכיה בעולם והן מבחינת יחסיה עם הגוש הרפורמי בקרב יהודי אמריקה.

אך המבקשים שביב של תקווה יתנחמו בעתיד לבוא שרק מציאות כה מרחיקת לכת, על תוצאותיה המייסרות והבעייתיות, תוכל לחלץ את ישראל מהלפיתה של שלטון נתניהו לטובת שותפות ימנית־מרכזית מהזן האפשרי, ביום שבו הליכוד יתעלה ויבחר לעצמו ומתוכו מנהיגות אחרת.

ה"רק לא ביבי" יגיע ליעדו אחת ולתמיד דרך פרוזדור של צער ציבורי ממושך. כלשונה של יוזמת תנועת הדגלים השחורים, ד"ר שקמה ברסלר (שוורצמן): "גם הקש שישבור את גב הגמל יגיע".