נתניהו, תקים כבר ממשלה

64 המנדטים שבהם זכה גוש הימין בבחירות האחרונות היו אמורים להרכיב ממשלה בקלי־קלות.

"ימין על מלא", התחייב נתניהו פעם אחר פעם אחר פעם, "נדבר ימין, נעשה ימין, נקים ממשלה עם השותפים הטבעיים שלנו".

אז מה הבעיה? מדוע לא קמה ממשלה? בחרנו בנהג, בחרנו בשותפים לדרך, אז למה מורחים את הזמן היקר ומשאירים את מדינת ישראל ללא הובלה?

הזמן היקר הזה, כמובן, מזמין מערכת לחצים מכל כיוון, פנימיים ובינלאומיים. בזמן היקר הזה, אבו מאזן בוחש והרשות הפלשתינית מאיימת בבליץ בינלאומי, כשהיא מזהירה מפני בצלאל סמוטריץ' ואיתמר בן גביר המסוכנים. עולם הפוך ראיתי: הרשות, שמשלמת משכורות לרוצחים ומהללת טרוריסטים, מעיזה להזהיר ולאיים, כשכל ציוץ כזה מצידה זוכה לכותרות בישראל ומחוצה לה. בזמן הזה, הממשל האמריקני והנשיא ביידן רוקדים לצלילי החליל של הרש"פ ומפעילים מכבש לחצים, ומתערבים בלי למצמץ ברצון העם ובדמוקרטיה שלנו.

מנסים למכור לנו שהכל אגו, שיגעון גדלות על תפקידי שרים בממשלה. ובכן, הרשו לי לפקפק. סלע המחלוקת היום עם הציונות הדתית הוא אידיאולוגי מהותי, ולא פרסונלי. הן הציונות הדתית והן הליכוד נבחרו כדי לממש מדיניות ימין, כדי לממש חזון ודרך. שנה וחצי צעקנו שמה שהיה לא יהיה, זעקנו על רפורמה במערכת המשפט, על ההפקרות ועל המשילות הנדרשת, על ההתיישבות הצעירה, על המערכה הקריטית על הקרקעות ביהודה ושומרון, על הריבונות בנגב והנטיעות, ומה לא. אז עכשיו הזמן לעשות.

וכאן המקום להגיד שהשינוי שנדרש הוא לא רק מהשנה וחצי האחרונות. במשך 12 שנים של שלטון נתניהו נפערו בורות שחייבים לסתום אותם, בורות שמחוררים את הביטחון הלאומי והאישי שלנו. הם לא נולדו בממשלת ה"שינוי" - שם הם רק החריפו. הם נולדו ב־12 שנים של חוסר תשומת לב בואכה הזנחה מצד נתניהו בסוגיות מפתח חשובות. המערכה על הקרקעות ביהודה ושומרון היא אחת מהן. זו לא רק מערכה גיאוגרפית, אלא גם ביטחונית.

כבר שנים ארגונים אזרחיים ותושבים מיהודה ושומרון זועקים, מזהירים ומתחננים לעצור את הזוועה שמתרחשת בשטח. הרשות הפלשתינית, במימון אירופי נדיב, מכלה את השטח הפתוח ביהודה ושומרון תוך שהיא בונה טבעות חנק סביב היישובים היהודיים. כל זה קרה במשמרת של נתניהו, והחריף בצורה משמעותית תחת גנץ במשרד הביטחון. זו מהות, לא כיסאולוגיה.

נתניהו מנסה לדחוק בסמוטריץ' לוותר על משרד האוצר או על משרד הביטחון, בתמורה להסדרת ההתיישבות הצעירה. זו סוכרייה, אבל עם כל חשיבות ההסדרה - היא בשולי הסיפור. המערכה על האדמות ביהודה ושומרון היא המוקד, והתפיסה הביטחונית שעדיין נטועה בעידן אוסלו היא המוקד. נתניהו רוצה שקט עד תום כהונת ביידן, כלומר שנתיים. שנתיים שבהן נמשיך לתחזק את הרשות הפלשתינית תוך שאנחנו מפקירים את האינטרסים החשובים שלנו. הבעיה היא שאין לנו שנתיים. הממשלה הזו לא יכולה בשום פנים להפקיר את המלחמה על הקרקעות ביהודה ושומרון, כי אנחנו על סף תהום. אין לנו שנתיים לחכות, אחר כך לא יהיה מה להציל.

והכי חשוב הוא הציבור. המנדט של בן גביר וסמוטריץ' הוא להוביל שינוי. לא בתחבורה ולא בתרבות, אלא בביטחון הפנים, בביטחון ובהתיישבות. הציבור הימני העניק להם מנדט רחב הרבה יותר מבעבר, והציב אותם כמפלגה השלישית בגודלה. הציבור לא יסתפק בסמוטריץ' כשר חינוך, כפי שקרה עם נפתלי בנט. הציבור נתן מנדט לממשלה שתעשה ימין, גם באמצעות הליכוד וגם באמצעות הציונות הדתית. זה המנדט שלה. אם הממשלה הזו תכשיר לטווח הארוך את כל הנזקים שנעשו בעבר - אז לא עשינו כלום, רק נזק.