תארו לעצמכם שבישראל היתה נבנית בתוך חצי שנה עיר חדשה של 50 אלף איש.
בגודל של נס ציונה, יבנה או עפולה. עיר של צעירים ומבוגרים, דתיים וחילונים, נשים וגברים. ואם זה לא מספיק, אז עיר ש־80% מהחיים בה הם משכילים ואקדמאים. רק שיש בעיה קטנה: העיר הזאת לא מחוברת לשום עיר אחרת מבחינת כבישים, אין בה תשתיות והבנקים שם מושבתים. ותארו לעצמכם שבמשך חצי שנה, האזרחים האלה באים וצועקים לכל מי שמוכן לשמוע אותם שהם רוצים להישאר לגור בעיר הזאת, ושהם בסך הכל מבקשים כמה דברים בסיסיים כי אחרת הם לא יוכלו לעבוד, לכלכל את משפחתם ולחיות בכבוד.
נשמע סיפור מופרך ולא ברור, נכון? אז נעים להכיר, ככה נראית קליטת העלייה בישראל, מודל 2022.
53 אלף עולים עלו לישראל מרוסיה, מאוקראינה ומבלארוס מאז פברואר 2022. הביטוי "נכון להיום" הוא חשוב, כי בכל יום מגיעים עוד 300 עולים חדשים.
רק באוקטובר האחרון הגיעו לכאן 10,000 עולים חדשים. לשם השוואה, בשנת 2018, לפני הקורונה, הגיעו מכל העולם 28 אלף עולים. ההערכות הן שעד סוף שנת 2022 יהיו כאן כמעט 70 אלף עולים רק מהמדינות הללו - מספרים גבוהים שלא נראו כאן שנים רבות. במהלך השנה האחרונה, קליטת העלייה נתקלה בקשיים רבים. בעוד המדינה הצהירה בכל מקום שברצונה לקלוט עולים, והודיעה שישראל היא הבית שלהם - המציאות בשטח הראתה דברים אחרים לגמרי.
הקושי מתחיל כבר במדינת המוצא. תור לקונסוליה כדי להציג את הנתונים ולקבל את אישור הזכאות לוקח כיום לא פחות מחצי שנה. אם מחליט העולה שהוא רוצה להוכיח את זכאותו כאן בארץ, הוא יידרש להוציא מכספו כ־5,000 דולר לטובת הטיסה. בחישוב פשוט: משפחה שרוצה לעלות תצטרך להיפרד מ־100 אלף שקלים רק כדי להגיע לכאן. אבל גם לאחר ההגעה לארץ התהליך לא נהיה פשוט יותר.
אולפני העברית מלאים עד אפס מקום, ואדם שמגיע כיום לישראל נאלץ להמתין שלושה עד חמישה חודשים עד שמתפנה לו מקום באולפן - וזה מבלי לדבר על העולים המבוגרים (60+), שלא נכנסים אפילו לרשימות ההמתנה. גם אם נסתכל על התעסוקה (שיעור השמה מאוד נמוך), על השירות הפסיכולוגי (יותר משנה של המתנה לתור אצל פסיכולוג ציבורי) ועל הדיור (כ־5,000 עולים נכנסו לרשימת המתנה של דיור ציבורי, והצפי לקבלת הדירה הוא לפחות עשר שנים) - לא נראה מציאות שונה ומעודדת.
בימים אלה, אנחנו נמצאים בעיצומו של המשא ומתן הקואליציוני. רבים על משרד האוצר, יהדות התורה דורשת את משרד השיכון ואולי הכלכלה, מדברים על תיקי החינוך, התחבורה, החוץ והתרבות וגם על תיק התקשורת. אבל משרד אחד מרכזי נעדר מהשיח - משרד הקליטה והעלייה. "מדינת ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות", נכתב במגילת העצמאות על ידי דוד בן־גוריון. נראה שהעלייה היהודית וקיבוץ הגלויות פחות חשובים לקואליציה המסתמנת, כשאף אחד מ־64 מחבריה אפילו לא ניסה להציע את עצמו לתפקיד הנחשב. לדבר על ציונות, על יהדות, על מדינת הלאום של העם היהודי - זה קל. לרצות ליישם את זה - כנראה קצת פחות חשוב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו