הרמטכ"ל המיועד, הרצי הלוי, מוטרד מהלכידות החברתית המתפוררת. כך לפי העיתונאי יוסי יהושע, שמוסיף שהלוי רואה בלכידות המתפוררת סכנה גדולה מאשר כל איום חיצוני אחר.
מצער לראות את הרמטכ"ל נגרר לשיח "הקיטוב". כאילו צה"ל אינו אמון על ביטחון ישראל ועל ניצחון במלחמות, אלא מדובר בגוף חברתי. מה הדבר הבא? סדנאות דו־קיום? הנפקת דו"חות עוני? מדדי שנאה? מילא אם היה ממש ב"איום" של התפוררות הלכידות החברתית, מדובר בגבב סיסמאות פוליטיות.
טענת הקיטוב צברה אוהדים בשנים האחרונות. מאז ומעולם בעם היהודי היו חילוקי דעות, חלקם הרסניים וחלקם תרמו לא מעט לתדמיתו של העם היהודי כאינטליגנטי וחושב - עם הספר. מימי אהרן ומשה, דרך דוד בן־גוריון וזאב ז'בוטינסקי ועד סטטיק ובן־אל - חילוקי דעות הם חלק מהדנ"א היהודי.
לא כל מחלוקת צריכה להסתיים באלטלנה, בהסגרת יהודים לבריטים או ברצח ראש ממשלה.
האירועים החריגים האלו אינם משקפים את כלל הוויכוחים. ויכוחים שמשייפים את הדעת והמחשבה יוצרים טקסטים מופלאים ומשביחים רעיונות.
לשם הדיון נאמר שהלכידות החברתית אכן בבעיה. מדוע זה מטריד דווקא בשנים האחרונות? האם הלכידות מפוררת עכשיו יותר מאשר בימי בגין? לא. היא התפוררה בימי אוסלו הלא עליזים; נשאר ממנה אבק דק אחרי ההתנתקות, ששברה עדיין לא התאחה והיא נרמסת כיום תחת החרמות שנוקטים פוליטיקאים משמאל כלפי גוש הימין ומצביעיו.
שיח "הקיטוב" או "הלכידות החברתית" נולד בשנים האחרונות תחת שלטון הימין, מתוך רצון לצייר את ההנהגה הימנית כמי שמובילה לפירוק הסולידריות בחברה הישראלית: הימין משסה ומפלג, השמאל יביא את השלום העולמי. "ממשלת הריפוי" נקראה כך משום שביקשה לרפא את הסדקים בחברה שהותיר אחריו שלטון הימין.
יש משמעות לדברים שאומר רמטכ"ל: הדברים שבהם בחר הלוי להציג את עצמו מרתיעים מאוד את הטרור הפלשתיני; באיראן כינסו ישיבת חירום בעקבות דבריו הנוקבים; נסראללה, סביר להניח, ביקש לעבות את קירות הבונקר. מקורביו מספרים שבתגובה לפרסום תפס נסראללה את ראשו וצעק: "תפסו מחסה! הישראלים מתווכחים".
העובדה שהרמטכ"ל התמסר לטענה זו מכניסה את הצבא לוויכוח ציבורי־פוליטי שהצבא צריך להישאר מחוצה לו, ואף חשוב מכך: בחירה של רמטכ"ל לתעדף לכידות על פני ביטחון מעמידה בסימן שאלה את יכולתו לאמוד את האופן ואת האימפקט שבהם דבריו מתפרשים מחוץ לישראל.
רמטכ"ל נדרש להיות טקטיקן או אסטרטג, לא רק בשדה הקרב הקלאסי. ישראל אינה במצב שמאפשר לרמטכ"ל שלה להתבטא כפי שבחר הלוי.
צה"ל הוא לא עמותה חברתית, ואם הוא כן, ראוי שיעדכן את מטרותיו וגם את הציבור. הלוי, ככל שידוע לנו, התמנה לרמטכ"ל, לא לראש המכון הישראלי להתפוררות הלכידות וכניסה לחיים הפוליטיים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו