המפד"ל נגד כ"ך: כלום לא חדש

בשבוע שעבר אמר בצלאל סמוטריץ' כי "יש שניים־שלושה מנדטים שקשה להם להצביע לנו".

כוונתו לאיחוד עם רשימת הכהניסט בן גביר.

סמוטריץ' פירט את "הקשיים שהוא מעורר באזורים מסוימים של האלקטורט שלנו". אלו ממצאים שזיהה כנראה בסקרי העומק שנחשפו בפניו. והמסקנה? בן גביר החל מתראיין כי שינה את עורו, הוריד את תמונת ברוך גולדשטיין ויחבק את ילדיו גם אם יגלה שהם חלק מקהילת הלהט"ב.

בספרו המרתק של ד"ר רוני קמפינסקי "זבולון המר - ביוגרפיה פוליטית" (הוצאת אונ' בר־אילן) מפתיע הביוגרף את קוראיו בכך שזבולון המר, מנהיג המפד"ל, היה זה שהוביל את יוזמת החקיקה ("תיקון חוק הגזענות") שהוציאה את סיעת כ"ך אל מחוץ לחוק.

כך הוא כותב בספרו: "בשלהי כהונתו כמזכ"ל המפד"ל הסתייג המר ממגמות ההקצנה בציונות הדתית. כניסתו של הרב מאיר כהנא לכנסת מטעם תנועת כ"ך היתה בעיניו כשל חינוכי. הוא הוביל באפריל 1986 את התיקון לחוק הגזענות ואמר: 'ייתכן שעדיף היה שהסיעות הדתיות היו מלכתחילה נושאות דגל ביוזמת החקיקה הזאת. גם אנחנו צריכים לעשות חשבון נפש משלנו, לפחות במחנה הציונות הדתית שחייבת להוביל במאבק לתיקונה של החברה הישראלית ברוח תורת ישראל... התגלגלה לידינו זכות להביא בפני סיעות הכנסת נוסח שבא להוסיף תרומה חיונית במאבק נגד הכהניזם למינהו. מי שבאמת טובת העניין לנגד עיניו... ראוי לו לתמוך ללא היסוס". לקרוא ולא להאמין.

מזכ"ל המפד"ל הוא אשר יזם, הוביל, ארגן את התמיכה, והוא ותנועתו העבירו בסופו של דבר את הפסילה של תנועת כ"ך בכנסת ישראל.

לא שמאלנים, לא עמותות אירופיות, לא משפטנים עוקפי רצון הציבור, אף לא דור המפד"ל של ערב מהפכת הצעירים. זבולון המר הנץ ביקש להפוך את הציונות הדתית (בלי מירכאות) למי שמובילה את הדרת הכהניזם מהישראליות.

לא עבור "שניים־שלושה מנדטים שקשה להם להצביע לנו", אלא עבור "טובת העניין... ולא שיקולים של יוקרה פוליטית או רצון לעשות את החוק קרדום לחפור בו בנושא התקפות על דתיים או על יהדות", כפי שהבהיר זבולון המר כאשר סנגר על החוק והציגו. המר ידע, כפי שציין, כי ייתכן שישלם על צעדו מחיר פוליטי כלשהו, אך זהו צעד ערכי משמעותי המתבקש ממנהיג קהילה המבקש למצב אותה כמעצבת החברה הישראלית, ועל כן רצה שהיא תוביל את העניין. מנהיגות אינה עניין של עוד מנדט או פחות מנדט, אלא עניין של אחריות חברתית והיסטורית.

מה נלין? יוזם "מצעד הבהמות" חבר לגלגול הנוכחי של הכהניזם עלי אדמות - וזו האופציה המוצעת כיום ל"כיפות הסרוגות". כיצד היו מסמנים מצביעי המפלגה הפוטנציאליים את זבולון המר לו היו  נדרשים לקרוא את הביוגרפיה הפוליטית על אודותיו? המר, שהפך את המפלגה לכוח מוביל בפוליטיקה הישראלית ואפשר לה לממש את תפיסתה האידיאולוגית החינוכית וההתיישבותית? רק מה לעשות - את הכהניזם ואת "הפגיעה בגר ובתושב עימנו" פסל מן היסוד, פסילה שאת היכולת לבצעה כינה "זכות".