במקום שבו ממנים מנהלי ספריות

בתחילת החודש מונה לתפקיד מנהל הספריות במוזיאון יד ושם ד"ר רן צחור. לא היינו נדרשים למינויו, אילולא היה איש שמאל קיצוני, פוסט־ציוני, כפי שמעיד עליו אביו בראיון ל"הארץ".

שמו של צחור יצא למרחוק ב־2006, כשהקונסול לתקשורת ולהסברה בלוס אנג'לס, גלעד מילוא, שלח מברק למשרד החוץ ותיאר כיצד צחור מעביר הרצאות שבהן הוא משווה את צה"ל לצבא הנאצי ומעודד סרבנות.

אדם שנכח בקהל בזמן ההרצאה שבה נולדה הסערה ציטט את צחור, שהעיד כי "כשהגיע לשטחים, הוא ראה את הדברים שעושה צה"ל והתבייש", וש"הלחימה מבית לבית הזכירה לו את הוורמכט".

זמן קצר לאחר המכתב של מילוא ופרסום הדברים, התראיינו צחור ואביו ב"הארץ". שם קובע המראיין אורי בלאו, שצחור לא משווה את צה"ל לנאצים.

צחור עצמו, שמציין בראיון שישראל היא קולוניאליסטית, אומר שההשוואה פסולה ומייד אחר כך ממשיך לחפור בקרדומו: "דיברתי על דימוי שמאוד קשה לי איתו, על קלקיליה והחומה שעוטפת אותה מכל עבריה. כשאני מתבונן על זה, אני לא יכול שלא לחשוב על משהו שהוא קשה לי במיוחד, שהוא עמוק בתוך התודעה שלי. אני חושב שהדימוי הזה של גטו הוא מאוד משמעותי בהחלטה שלי לסרב".

כלומר, עבור בכיר ביד ושם, חיילי צה"ל הם ממשיכי דרכו של צבא גרמניה הנאצית, והערים הפלשתיניות הן גטאות. מי אנחנו שנלין על אבו מאזן ו־50 השואות.

כאשר אלה פני הדברים, ההחלטה של יד ושם למנות אדם כמו צחור לתפקיד בכיר במוזיאון היא בושה לאומית וביזוי זיכרון השואה. צריך לומר את הדברים כמות שהם: לפי הגדרת יד ושם, אחד מיסודות הכחשת השואה הוא המעטה בממדיה, וזה מה שעושה מי שטוען שהערים הפלשתיניות מזכירות לו גטאות שבהם יהודים נרצחו, הורעבו למוות, נרדפו והושמדו.

זה לא מאבק על דעות, או על ימין ושמאל. מייסדי יד ושם הקימו את המוזיאון כדי להציב במקומות הנכונים היסטורית את הקורבנות והרוצחים. מי נטבח ומי רצח. הגישה שלפיה בכל אחד מאיתנו מסתתר נאצי קטן היא ההפך הגמור מהרוח הזו. אם בכולנו מסתתר נאצי קטן, אם קלקיליה היא גטו ורשה ומדינת ישראל היא פרויקט קולוניאליסטי - אין צורך ביד ושם. אפשר לסגור את הבסטה ולהקים את "מוזיאון מלחמת העולם השנייה".

ביד ושם, מוסד ממלכתי שנמצא בסחרור מוחלט, לא רואים בעיה במינוי ומקבלים את דבריו של צחור שהדיווחים העיתונאיים שקריים. לא ניתן לצפות מדני דיין שיעשה דבר, משום שהוא מונה לתפקיד כדי להגיד "כן" לכל דבר שיבקשו ממנו. הוא אמנם היה ראש מועצת יש"ע, אבל אינו רואה בעיה בהעסקת אדם שמסרב לשרת ביו"ש, אף שגם הוא יודע היטב, בתוך תוכו, שאילו אפי איתם היה יו"ר יד ושם - המינוי הזה לא היה קורה.