גדי אייזנקוט והתעויוט

בתרועה לא רמה הצטרף רב־אלוף במילואים והרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט לפוליטיקה הישראלית. הוא בישר על כך ביום ראשון שעבר, שעות אחדות לאחר שהתבשרנו על פיגוע ירי בירושלים.

זו לא היתה הטעות הפוליטית הראשונה של איזנקוט, ולצערו גם לא האחרונה.

הראשונה היתה הצטרפותו לרשימה של בני גנץ. לאו דווקא גנץ הוא הבעיה, אלא "תקווה חדשה" - מפלגה שלא עוברת את אחוז החסימה ונאבקת רק בשביל לשמור לגדעון סער כיסא בכנסת הבאה, כפי שמעידות הקריירות הפוליטיות של יועז הנדל, שרן השכל, מיכל שיר, ועוד.

אם לא דאג להם, למה שידאג לאיזנקוט?

אז לאחר הבחירה השגויה הזו והטעות בהכרזה על כניסה חגיגית לפוליטיקה דווקא ביום של פיגוע, החליט איזנקוט להחתים את אנשיו על מסמך שלפיו הם מתחייבים לא לערוק. דומה הדבר לראש ממשלה לשעבר שחתם על חוזה בטלוויזיה שלא יערוק ממחנה הימין לטובת השמאל, או כמו צפרדע שמבקשת מהעקרב לחתום על חוזה שלא יעקוץ אותה: "בשמחה נחתום, אמרו בנט והעקרב" - ועקצו.

גם אם נניח ששתי הטעויות הראשונות היו של טירון פוליטי ולכן נתעלם מהן - הרי שהבקשה האחרונה מעוררת תמיהה רבה, אולי דווקא מפני שהנחנו שמדובר בטירון פוליטי. איזנקוט היה מפקד בצה"ל, רמטכ"ל. מי אם לא הוא אמור לדעת איך לסחוף אנשים, כיצד לגרום להם ללכת אחריו באש מסדרונות הכנסת ובמי התקשורת העמוקים, להאמין בו שיידע להוביל. ואם אינו סומך על אנשיו, מה זה אומר על תפקודו כראש רשימה, על הביטחון העצמי שלו, על הביטחון שלו במהלך שבו בחר, וכן - גם על כושר הפיקוד שלו?

איזנקוט אדם נחמד, חינני וחיוני (לא יודעת לגבי ממלכתי). פגישה של שעתיים שהיתה לי איתו אינה מספיקה כדי להעיד מעבר לכך על האדם. אבל לא צריך פגישות כדי להבין שהרמטכ"ל לשעבר לא השקיע הרבה מחשבה טרם המהלך הפוליטי שהפיל את הממשלה הנוכחית והפך אותו למראית העין הבסיסית של הפוליטיקה - כאילו עריקה היא הסכנה היחידה לרשימה שלו, ולא למשל עמדותיו המנסות להיטשטש בנושאים מדיניים וחברתיים.

והנה הטעות הרביעית של איזנקוט - הוא לא חשב קדימה, ועכשיו, לא משנה מי יהיו ברשימה שלו, התדמית שלהם כלפי חוץ תהיה של חיילים פחות מוצלחים, או כאלה ש"חתמו" על מסמך נאמנות כזה, לפחות תודעתית, גם בעבר. 

איזנקוט יכול להתנחם בעובדה שחייל אחד נאמן כבר יש לו. הוא הוכיח את עצמו ממש עכשיו עד לביטול עצמי, אין צורך להחתימו על כלום, הוא בטח כבר קעקע את דמותו של איזנקוט - מתן כהנא. לא סתם איזנקוט התעקש עליו עד כדי וטו, וגנץ הסכים למרות הבעייתיות מול המפלגות החרדיות. אולי איזנקוט צריך לקחת את היוזמה הזו צעד אחד קדימה ולמנות את כהנא למתווך, שיחתים את גנץ וסער שלא יעשו לו תרגילים - מעניין כמה הזנב יהיה בין הרגליים כשיחזור משם.