מי שאל איפה הכסף?

ראשי ממשלה נוטים לזנוח את הנושא החברתי־כלכלי ולהתמקד במדיני־ביטחוני • לפיד שותק נוכח גל ההתייקרויות, למרות שמצביעי יש עתיד מגיעים בעיקר מהמעמד הבינוני־גבוה ונפגעים באופן משמעותי מעליית הריבית על המשכנתאות

רה"מ לפיד בכנס הבחירות של יש עתיד (ארכיון), צילום: גדעון מרקוביץ'

אי אפשר לברוח מגל ההתייקרויות שפוקד את ישראל - ואת העולם כולו - בימים אלו. איפה שלא תהיו, הגל ישטוף אתכם: במרכול, במגרשי מכירת הרכבים, בדרך לקחת משכנתא, משוטטים ברשתות החברתיות או פותחים עיתון, עליית המחירים תופיע באותיות קידוש לבנה. לאן שלא נלך, לא נוכל להימלט.

אבל יש אדם אחד בישראל שנראה שמנסה בכל כוחו לחמוק מהגל העכור שפוקד אותנו. יאיר לפיד שמו.

ראש הממשלה אמנם מיתג את עצמו לפני שנים כאביר מעמד הביניים, אבל דווקא כעת, כשמעמד הביניים נושא בנטל יוקר המחיה ועליית הריבית, הוא נדם. נעלם כלא היה. נכון, העלאת הריבית אינה באחריותו, שכן בנק ישראל והעומד בראשו זוכים לעצמאות מוחלטת בהחלטותיהם. אבל המלחמה ביוקר המחיה בהחלט חוסה תחת ממשלת ישראל בראשות לפיד. למעשה, העלאת הריבית היא נשק בידי בנק ישראל במלחמתו במחירים, ויש להניח שלו היתה בישראל ממשלה מתפקדת, יכול היה נגיד הבנק להסתפק בהעלאת ריבית מתונה יותר. אך הממשלה היא ממשלת מעבר בתקופת בחירות, וככזו היא מוגבלת מבחינת סל הפעולות שלרשותה, שכן אלו עשויות להיחשב כלכלת בחירות אסורה.

לפיד מוגבל מבחינת יכולתו לשנות את המציאות הכלכלית בפועל, לכל הפחות עד הבחירות בנובמבר, ואם ישנה יגידו שזאת "כלכלת בחירות" אך תמוהה בעיניי שתיקתו לנוכח העובדה שבימי כהונתו הקצרה מחירי המוצרים והשירותים שאנחנו צורכים התייקרו באופן משמעותי.

מדובר במשבר עולמי שלפיד ירש מקודמו כמעט במקרה, ועל כן ניתן להניח שתרומתו למשבר שולית, אולם כעת הוא זה שיושב במשרד רה"מ ומצופה שיגיב - אם לא במעשים, אז לכל הפחות במילים.

בדומה לקודמו, לפיד שוכח את "הבייס", את אלו שהעניקו לו את הקולות ובכך פתחו בפניו את דלתות הזכוכית של האקווריום במשרד ראש הממשלה.

מצביעי יש עתיד מגיעים בעיקר מהמעמד הבינוני־גבוה. הם צורכים יותר, משלמים יותר מסים, וכעת גם נפגעים באופן משמעותי מעליית הריבית על המשכנתאות. ראוי שמישהו יפנה אליהם (ואל יתר אזרחי המדינה) ויסביר באופן ברור לאן פנינו מועדות ומה עושה ותעשה הממשלה כדי להקל על הכיס של כולנו. האיש הזה צריך להיות לפיד. ראשי ממשלה נוטים לזנוח את הנושא החברתי־כלכלי ולהתמקד במדיני־ביטחוני. מישהו סיפר להם שזו הדרך למיצוב כמנהיגים חזקים שהציבור יכול לסמוך עליהם, כשהטלפון האדום יצלצל בשלוש לפנות בוקר. אבל ראש הממשלה אחראי לעוד כמה תחומים כמו רווחה, חינוך, תחבורה, כלכלה, ולמעשה כראש הרשות המבצעת הוא אחראי אחריות ישירה ועקיפה לכל תחומי חיינו. גם אם ירצה, לפיד לא יוכל להתעלם לנצח מהנעשה במשמרת שלו.

בפברואר 2015 התפרסם דו"ח מבקר המדינה בעניין משבר הדיור. רה"מ דאז, נתניהו, הגיב בקולו ואמר בכנס פעילים ש"מדברים על מחירי הדיור ויוקר המחיה, אך אני לא שוכח גם את החיים עצמם".

אפשר לא לאהוב את האמירה הזאת, שמעלה ניחוח של הפחדת הציבור מפני האתגרים הביטחוניים, אבל נתניהו לפחות הגיב לדברים. לפיד, בינתיים, שומר על שתיקה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר