עלות השחר - פוסט מורטם

שלוש הערות בעקבות האיגרת שכתב ראש הממשלה לפיד עם סיומו של מבצע "עלות השחר":

א. לשמאל יש רומן ארוך עם המילה "שחר".

אהוד ברק הבטיח בזמנו לישראלים שחר של יום חדש. זה נגמר אמנם בגל הטרור האכזרי ביותר בתולדות המדינה - האינתיפאדה השנייה, אבל במערכת הבחירות שקדמה לו הביטוי נשמע טוב. גם המבצע הנוכחי והמוצלח בעזה מתהדר בשם דומה: "עלות השחר", ללמדך שכל מה שקדם לו לא היה אלא גישוש עילג באפילה, ואילו עכשיו, כשידה הבוטחת של מפלגת השלטון הרעננה יש עתיד נמצאת על ההגה, אז כפי שכתב לפיד באיגרת שלו: "המבצע החזיר את ההרתעה הישראלית".

הספין הזה של לפיד מזכיר את הבדיחה על שני חברים שיושבים במסעדה. בצלחת החמוצים נשאר זית בודד, ואחד מהם מנסה ללכוד אותו במזלג שוב ושוב ללא הצלחה. כשהוא מתייאש, השני מצליח ללכוד אותו במכה ראשונה. החבר שנכשל מסתכל עליו בתסכול ואומר: "טוב, זו לא חוכמה - אני עייפתי לך אותו".

במבצע "עלות השחר" היה האויב הפלשתיני משול לזית עייף במיוחד - הפלשתינים נלחמו עם יד וחצי קשורה מאחור, כי ארגון הטרור העיקרי ברצועה, חמאס, נמנע מלהיכנס לעימות. ולמה הוא נמנע? נכון - בגלל ההרתעה הישראלית שהושגה ב"שומר החומות" ובכל הסבבים שקדמו לו. עם ישראל נכנס למקלטים, טובי בניו מכל קצות הקשת הפוליטית מסכנים את עצמם בכל לילה בפשיטות ביו"ש, שלעיתים יש בהן לצערנו נפגעים לכוחותינו, ובאיגרת הניצחון שלו ראש הממשלה ששולח אותם לא מתאפק ומשחיל גם ספין פוליטי זול ומאוד לא ממלכתי לקראת הבחירות.

ב. הנה דווקא משפט יותר ממלכתי מתוך האיגרת: "אני רוצה להודות גם לאופוזיציה, לראש האופוזיציה נתניהו, שגילו אחריות ונתנו גיבוי לממשלה לאורך המבצע".

זו באמת הרוח שראוי שתהיה באיגרת כזו, שפונה אל כל העם בשעה של התמודדות. חבל רק שכראש אופוזיציה, שבוע לתוך מבצע שומר החומות - שבניגוד ל"עלות השחר" לא נפתח ביוזמת ישראל, אלא בעקבות ירי טילים על ירושלים(!) - לא הקפיד לפיד לגלות את האחריות שהוא מייחס לנתניהו.

להפך, הוא לא היסס להטיל ספק תוך כדי לחימה בשיקולים שהביאו ליציאה למבצע ואמר: "אם היתה לנו ממשלה, אף אחד לא היה שואל את עצמו למה תמיד האש פורצת בדיוק כשזה הכי נוח לראש הממשלה". בימים שבהם כל מיני מושיעים מטעם עצמם מקימים מפלגות בוטיק לרגע, כדי להציל את "הימין הממלכתי", מעניין לגלות שלפחות על פי המדד של אחריות לאומית בשעת קרב, ויטמין הממלכתיות חסר דווקא לשמאל.

ג. בסופו של דבר, מה שניתן ללמוד ממבצע "עלות השחר" הוא שלא משנה אם בשולי שולחן הממשלה יושבים מרב מיכאלי או בצלאל סמוטריץ' - הטרור העזתי תמיד יכפה עלינו תגובה, וחוסר הרצון שלנו לשלוט בעזה תמיד יהפוך את התגובה למדודה. עם כל הכבוד (ויש כבוד!) לצה"ל, שום שחר חדש לא עלה וכנראה לא יעלה על עזה.

מה שראינו השבוע זו אותה הגברת בשינוי איגרת.