מדד השנאה של דו"חות השנאה

אחת הבדיחות הוותיקות ברחוב החרדי מספרת על סוכן מכירות של ספרים, שכפי שהיה מקובל פעם, נוקש על דלת דירה אחת ומציע לזה שפותח לו לקנות במבצע את ספרי "חפץ חיים" ו"שמירת הלשון", המרכזים את איסורי לשון הרע, רכילות והוצאת שם רע.

"תודה", אומר לו בעל הבית, "אין צורך. אנחנו נזהרים ובכלל לא מדברים דברים רעים על אחרים". ואז הוא רוכן אליו, ובעודו מצביע על הדלת של השכנים הוא לוחש לו: "לך אליהם, להם זה ממש מתאים. הם כל הזמן מדברים לשון הרע".

נו, אז איזה דו"ח שנאה קראתם השנה? את זה ששם את השמאל כנמען השנאה מספר אחת, או את זה שחושב שדווקא הערבים במקום הראשון?

דבר אחד בטוח לא קרה: לא נתקלתם בשום מסמך שמכתיר את הימין ומנהיגיו כנמעני שנאה.

דו"חות "שנאה" הם בעצם מילה חלופית נוספת ל"מסית ומפלג", "מכונת רעל והסתה" ושאר ניבולי פה, ותשעה באב הפך ליום חגם של המאשימים בשנאה ומכים "על חטא" על חזהו של האחר.

איך קובעים מהי שנאה? איך מנטרים תגובות שנאה? "מושחתים נמאסתם" זו שנאה? "נוכל"? "לך"? זה מאוד חמקמק, נכון? הרבה יותר הגיוני להניח למילה הלא ברורה הזו ולפרש תגובות ארסיות ברשת כ"זעם", כי זה מה שהן.

אגב, ההבדל בין שנאה לזעם, בדרך כלל, הוא שהזעם קולני. מאוד קולני. השנאה היא בדרך כלל שקטה.

אבל אם נבדוק מדד זעם, זה לא יניב שום תועלת לאף אחד.

זעם היא מילה ידידותית כי היא מתארת בהכרח תגובה למשהו.

שנאה, לעומתה, היא קרה ואכזרית וכזו שהגיעה מהבית.

לכן, נוח הרבה יותר להאשים את הימין בשנאה ולא בזעם.

אתן דוגמה: בראיון רדיו עם רמי הוד מקרן ברל כצנלסון, שפרסמה את דו"ח השנאה לקראת תשעה באב, ניסיתי לעמת אותו עם השאלה הזו. הבאתי לו כדוגמה עניין שהצליח להוציא אותי מדעתי: דו"ח השנאה שפרסם הארגון שלו מקדיש פרק נרחב לניטור תגובות שנאה כלפי מפגיני בלפור בשנים 2020 עד 2021.

טענתי בפניו שזהו פרק לא לגיטימי, כי הוא מתחיל בפרק ב', פרק התגובות, וכלל לא מביא בחשבון את פרק א', כלומר את הפגנות בלפור עצמן, שהיו בעיניי מופע מזעזע של שנאת חינם יוקדת.

לא הופתעתי כשרמי חלק עלי מכל וכל, וטען שהפגנות בלפור היו מחאה לגיטימית ותגובות הנגד חטאו בשנאה.

לשבחו ייאמר, שניכר היה שהוא מאמין בכל מילה שהוא אומר, דבר ששכנע אותי סופית שהוויכוח עקר וכך עברנו לנושא הבא.

תכלית דבר, כבר שנים ארוכות תוהים דרשנים ומשתברין קולמוסין סביב השאלה מהי "שנאת חינם".

השנה חשבתי שאולי זהו תור ההגדרה המעניינת הזו: השימוש המיותר והמעוות במונח "שנאה" לחינם - הוא כנראה ביטוי השנאה הבוטה ביותר.